Page 308 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 308

‫‪Pg: 308 - 10-Front 21-11-17‬תומש מרדכי‬  ‫ברכת‬  ‫שו‬

            ‫ציווי הקב"ה למשה "לך שוב מצרים"‬

‫ַוּ ֹיא ֶמר ה’ ֶאל ֹמ ֶׁשה ְּב ִמ ְדָין ֵלְך ֻׁשב ִמ ְצָרִים ִּכי ֵמתּו ָּכל ָה ֲא ָנ ִׁשים ַה ְמ ַב ְק ִׁשים ֶאת ַנ ְפ ֶׁשָך‬

                                                                                           ‫(ד‪ ,‬יט)‬

‫הקשו‪ ,‬מדוע הוצרך לומר לו הטעם "כי מתו כל האנשים"‪ ,‬בשביל לקבל את המצוה‬
‫לשוב מצרימה‪ ,‬וכי נבצר מהנהגתו יתברך להכות את האנשים הללו לאחר שיבוא‪,‬‬

                                        ‫ולמנוע מאתם לבקש את נפשו של משה‪.‬‬

‫גם עצם ההוספה "כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך"‪ ,‬צ"ע‪ ,‬מאי נפ"מ אם‬
‫מתו אם לאו‪ ,‬הלא כיון שנצטוה משה לשוב‪ ,‬שוב כבר נתחייב למסור נפשו על ציווי ה'‪.‬‬

‫עוד צ"ע‪ ,‬דל מהכא שנצטוה לכך בציווי מיוחד‪ ,‬אבל הלא דינא הוא [עי' כס"מ (פ"א‬
‫מהל' רוצח הי"ד) בשם הירושלמי]‪ ,‬שחייב אדם להציל את חברו‪ ,‬אף אם מכניס עצמו‬
‫לספק פיקוח נפש‪ ,‬וכיון שהמדובר כאן הוא בהצלת כלל ישראל מידי המצרים‪ ,‬כיצד זה‬
‫חשש משה שמא יכניס עצמו לסכנת המבקשים נפשו‪ ,‬עד שהוצרך הקב"ה לומר "כי‬

                                                          ‫מתו כל האנשים" וגו'‪.‬‬

‫איברא‪ ,‬שברש"י על אתר מובאים דברי חז"ל‪ ,‬שהמכוון הוא ל"עני חשוב כמת"‪.‬‬
‫כנראה‪ ,‬שמיתה רגילה או אחרת‪ ,‬לא היתה ב"נידון" כאן‪ .‬וכמובן‪ ,‬ש"מיתה" מסוג זה‪,‬‬
‫אינה נגרמת על ידי "מכה"‪ ,‬שתעשה לאחר שיבוא למצרים‪ .‬כי עיקר המכוון הוא‪ ,‬שלא‬

                               ‫יהיה בידם הכח להזיק או להפריע למשה רבינו ע"ה‪.‬‬

‫והלא ברור‪ ,‬שהציווי לחזור מצרימה‪ ,‬הוא כדי להציל ולהוציא את ישראל ממצרים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ההצלה ויציאת מצרים‪ ,‬היא ה"חפצא" של השליחות והציווי‪ .‬ואם ח"ו חייו‬
‫בסכנה‪ ,‬הלא ממילא כל ההצלה בסכנה‪ ,‬שהרי אין הצלה‪ ,‬עכ"פ‪ ,‬לא ע"י משה רבינו [אילו‬
‫היו חייו בסכנה]‪ .‬ושוב לא שייך להקשות‪ ,‬שיהיה מחויב למסור נפשו על ציווי ה'‪ .‬שכן‬
‫אם הוא בסכנה‪ ,‬אף ההצלה לא תתקיים על ידו‪ ,‬ואם הציווי מכוון לעצם ההצלה ויציאת‬

                                  ‫בנ"י ממצרים‪ ,‬על מה איפוא ימסור נפשו‪ .‬ודו"ק‪.‬‬

‫והנה מפסוק זה הוכיח מרן הגרמ"ש זצוקללה"ה ב"משך חכמה"‪ ,‬את מה שכבר כתב‬
‫גם ב"אור שמח" (פ"ז מהל' רוצח ושמ"נ ה"ח)‪ ,‬שמכאן הוא המקור למה שפסק הרמב"ם‬
‫שם‪ ,‬שהגולה לעיר מקלט אינו יוצא לא לעדות מצוה‪ ,‬לא לעדות ממון ולא לעדות‬
‫נפשות‪ .‬ואפילו כל ישראל צריכין לתשועתו‪ ,‬כיואב בן צרויה‪ ,‬אינו יוצא משם לעולם עד‬

                            ‫מות הכהן הגדול‪ ,‬ואם יצא התיר עצמו למיתה‪ .‬כיעו"ש‪.‬‬
   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313