Page 313 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 313
Pg: 313 - 10-Front 21-11-17תומש מרדכי שיא ברכת
מילת אליעזר על ידי צפורה [שליחות למילה ע"י אשה]
ַו ִּת ַּקח ִצּ ֹפָרה ֹצר ַו ִּת ְכ ֹרת ֶאת ָעְר ַלת ְּב ָנּה וגו’ (ד ,כה)
"איתמר ,מנין למילה בעכו"ם שהיא פסולה ,דרו בר פפא משמיה דרב
אמר ,ואתה את בריתי תשמור (בראשית יז ,ט) .ורבי יוחנן אמר ,המול ימול
(שם ,יג) .מאי בינייהו וכו’ .אלא איכא בינייהו ישראל שמתו אחיו מחמת
מילה ולא מלוהו ,למ"ד ואתה את בריתי תשמור איכא ,ולמ"ד המול
ימול ליכא וכו’ .אלא איכא בינייהו אשה ,למ"ד ואתה את בריתי תשמור
ליכא ,דאשה לאו בת מילה היא ,ולמ"ד המל ימול איכא ,דאשה כמאן
דמהילא דמיא .ומי איכא למ"ד אשה לא ,והכתיב ותקח צפורה צר .קרי
ביה ,ותקח [על ידי שליח .רש"י] .והכתיב ותכרות .קרי ביה ותכרת,
דאמרה לאיניש אחרינא ועבד" (עבודה זרה כז).
והנה מלשון רש"י שפירש "ותקח -על ידי שליח" ,משמע שהיה כאן דין שליחות,
דאל"כ לא היה הכתוב אומר "ותקח".
וצ"ע ,למ"ד "אשה לאו בת מילה היא" ,הלא אף אינה יכולה למנות שליח על כך ,וכמו
שאמרו (יומא יט" ):מי איכא מידי דאנן לא מצינן למיעבד ושלוחי דידן מצו עבדי" .ושוב
היאך לקחה ציפורה את הצור "על ידי שליח" ,והלא כיון דאיהי לא מצי עבדה ,שליח
דידה נמי לא מצי עביד.
ואשר יראה בעה"י ,שלא נאמר האי דינא ד"כל היכא דלא מצי עביד לא מצי משוי
שליח" ,אלא כשחידושא ד"שליחות" ,היינו "שלוחו של אדם כמותו" ,נצרך לעצם
"חלות" דבר השליחות [כמו הכשר עבודת הקרבנות וכיו"ב] .מה שאין כן כשחידושא
דשליחות ,נצרך רק כדי "לייחס" את השליחות למשלח [כדי שייחשב המשלח ,ל"עושה"
המעשה] ,בהא לא שני לן בין מצי המשלח עביד ,לבין היכא ד"לא מצי עביד".
ומאחר ש"חלות" המילה ,אינה זקוקה לחידושא ד"כמותו" .שהרי המילה כלשעצמה,
מציאות עובדתית היא ,ואינה זקוקה ל"בעלים" כדי להכשירה מצד עצמה .וכל מאי
דבעינן לחידושא דשליחות ["שלוחו של אדם כמותו"] ,הוא אך כדי לייחס את עשיית
המילה למשלח ,להיותו עושה המצוה .הרי בכהאי גוונא ,לא נאמר הכלל ד"כל היכא דלא
מצי עביד לא מצי משוי שליח".
וביאור הדבר הוא ,על פי מה שלימדונו רבותינו (יעו' ב"אור שמח" פרק ג מהל' אישות
