Page 312 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 312
Pg: 312 - 10-Front 21-11-17תומש מרדכי ברכת שי
ומכיון שהתבאר ,שמששקעה החמה ,כבר לא הלך בדרך ,והלא בלילה ,לאו זמן מילה
הוא ,נשאר רק הזמן שמתחילת שקיעה ועד צאה"כ ,שזה "כמו שעה גדולה" (עיין בר"ן
ס"פ במה מדליקין) ,והיינו "מלא שעה" .ומדויקים דברי חז"ל.
חשש משה ממילת בנו
ַוְי ִהי ַב ֶּדֶרְך ַּב ָּמלֹון ַוִּי ְפ ְּג ֵׁשהּו ה’ ַוְי ַב ֵּקׁש ֲה ִמיתֹו (ד ,כד)
"ויבקש המיתו ,המלאך למשה ,לפי שלא מל את אליעזר בנו ועל שנתרשל
נענש עונש מיתה .תניא א"ר יוסי ,ח"ו לא נתרשל אלא אמר אמול ואצא
לדרך סכנה היא לתינוק עד שלשה ימים" וכו’ (רש"י)
הרא"ם הקשה ,כיצד הותר לו למשה לבטל מצות מילה מפני הסכנה ,הלא עדיין
לא ניתנה התורה דכתיב בה "וחי בהם" ,דמהכא ילפינן "ולא שימות בהם" [היינו דינא
דפיקו"נ דוחה כל התורה] ,וכיון שכן היה עליו לקיים מילה ,אף במקום סכנה .וע"ש מה
שתירץ.
אמנם קושייתו צ"ע ,דלכאורה כל הא דאין פיקו"נ דוחה מצוה קודם מתן תורה ,היינו
דוקא בפיקו"נ של "העושה" את המצוה גופיה ,משא"כ הכא שה"פיקוח נפש" הוא של
בנו הנימול ,ואילו את המצוה עושה האב .וכי יתכן לומר ,שקודם מתן תורה היה חייב
אדם לקיים מצוה ,אף שמסכן בכך חיי אדם אחר.
ויתכן ,שאף אם האב הוא ה"מצווה" על העשייה ,אבל ודאי שעצם המילה היא קיום
דין ב"בן" ,ועצם הדין ,על הבן נאמר .והקושיא היא ,איפוא ,על עיקר הדין שה"סכנה"
מונעת אותו מלהתקיים .ע"ז הקשה ,שהסכנה ,אינה סיבה לפטור קודם מתן תורה,
וממילא גם האב חייב.
אך התירוץ על קושייתו של הרא"ם כנראה צ"ל ,דנהי שה"דין" וקיומו נאמר ב"בן",
אבל כיון שאינו "מצווה" ,לא שייך ביה חיוב במקום סכנה ,אפילו לא חיוב של "בן".
ודו"ק.
