Page 31 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 31
-17ת1י1-1ש2אckבaר Pg: 31 - 1-Bמרדכי כט ברכת
שהתהליך כולו ,הוא למעלה מהשגתינו ,אבל זה הוא" ,סוד המאמרות" שבהם נברא
וקיים העולם.
ואם אמת היא ההשגה הזאת ,מוכרח ומבואר מזה גם ,שיחד עם החדרת כוח המצווה
והמשמעת ,הוחדרו בנבראים הכוח להיות גם "אינו עושה" .כלומר ,גם שאינו מציית
למשמעת לציווי .שכן אם מוכרח הוא לעשות ,למה "ממושמע" או "מצווה" יקרא,
הלא ההכרח הכריחו .וע"כ ,שאמנם בנוגע לבריאה וקיומה ,הוחדר בהם הכח לשמוע או
לסרב .ומיושבת הקושיא בעזה"י.
ועל הקושיא הנ"ל ,הלא מצינו כמה אילנות שטעם עצן ופרין שוה ,כגון אתרוג ופלפלין,
ומדוע לא עשתה כן האדמה בכל האילנות .הנה כבר הקשה כן המהרש"ל (בסוכה שם),
וצע"ג ליישבה .ועיין ב"אור החיים" על אתר ,וכ"ז צ"ע .עיי"ש .ויתכן אולי ,ע"פ מש"א
בגמ' (סוכה לה" ).פרי עץ הדר שטעם עצו ופריו שווין ,הוי אומר זה אתרוג .ואימא פלפלין,
ונטעתם כל עץ מאכל ,איני יודע שהוא עץ מאכל וכו' ,עץ שטעם עצו ופריו שוה" וכו'.
ואולי י"ל עפ"מ שהקשו ,מאי שנא שקיימו את ה"טעם העץ כטעם פריו" ,באתרוג
ופלפלין ,ולא בשאר אילנות .ונראה ,דשאני עצי פלפלין ואתרוג ותילתן ,שסוג מיוחד של
עצי פרי נינהו ,כלומר ,שזו היא מהותן וזה טיבן ,שהם גם "עצן" וגם "פרין".
משא"כ מה שהיה על מקיימי המאמר של "תדשא" וגו' ,לקיים בהיבראן ,ולא קיימו,
היה ,שאותו ה"עצן" ,שנבראו כפי שנבראו ,הם עצמן היו צריכין להבראות ,עם טעם
"פרין" ב"עצן" ,שהעץ כפי שנברא ,יהיה שוה לפריו ,בטעמו .וזה לא התקיים [אלא,
נשאר העץ כפי שהוא ללא "טעם"] .והסיבה שלא קיימו ,משום שלכאורה ,אין תועלת
בדבר .שכן גם הפירות ,גם העצים ,מתקיימת בריאתם מבלי החסר דבר ,גם על ידי הפירות
שבעצי הפרי ,ובעצים שבעצי הפרי והסרק רק שלא יתווסף מאומה ,על ידי "טעם עצו
ופריו שוה" .אדרבה ,העץ מחסר את טעם את הפירות ,והפירות אולי מחסרים את איכות
העץ .א"כ למה לא לקיימן ,ללא טעמן שוה [ורק את האתרוג והפלפלין והתילתן ,אותם
הדשיאו .שכן ,כאמור ,תוספת יש בהם ,לסוגי הפירות ,כמשנ"ת] .ומיושבת קושיית
המהרש"ל בעה"י.
ובאשר לקללת האדמה ,מדוע המתינו עד להצטרפותה עם קללת האדם .וכמו כן
גם עצם הקללה ,מדוע מתייחסת היא לאדמה ,הלא קללת האדם היא .נראה דאדרבה,
משום שכל קללה לאדמה ,בעצם ,לאדם היא .לכן אין ברירה אלא להמתין ,עד שהיא
תהווה ,עונש המגיע גם לאדם גם לאדמה .וזה אירע בשעה שחטא האדם ,באוכלו מעץ
הדעת ,ועונשו נקבע להיות "ארורה האדמה בעבורך" ,שאז קמה וגם ניצבה הבעיה ,שכן
לא רק "בעבורך" ,היא קללת האדמה ,וכנ"ל .ואז נפקדה האדמה ,בהיזכר פקודת עונשה,
