Page 330 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 330
1-11-17ו2אckרaא Pg: 330 - 11-Bמרדכי ברכת חכש
ודפיק לון לאעלא צלותיה .עכ"ד .וראה עוד בזוהר (שמות כ ,א)" :ת"ר ,האי מאן דצלי ובכי
וצעיק עד דלא יכיל למרחש בשפוותיה ,האי צלותא שלימותא דהיא בלבא ולעולם לא
הדרא ריקניא .אמר רבי יהודה גדולה צעקה שקורעת גזר דינו של אדם מכל ימיו".
אמנם כל זה צ"ע טובא ,שהרי הלכה זו שאסור להגביה קולו בתפילה ,למדנו (ברכות
לא ).מתפילת חנה ,ש"רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע" (שמואל א א ,יג) .והלא היא
בשעת צרה גדולה עמדה ,וע"כ שאף בשעת צרה אסור ליחיד להגביה קולו בתפילה].
ונראה בעה"י ,ש"צעקה" ,כמו "זעקה" ,שתיהן ,לאו דוקא ב"קול רם" הן" .צעקה"
ו"זעקה" ,הינן ביטוי להתפעלות פנימית ,משמחה או מכאב .וכשבתפילה איירינן,
מבטאות הנה ,תפילה מתוך התפעלות ,או תפילה מתוך מצב נפשי מכאיב ,מחמת בעיה
רוחנית מטרידה.
צא ולמד .המקור לחובת התפילה ,הוא כמפורש ברמב"ם הלכות תענית" :והרעותם
בחצוצרות כלומר וכו' זעקו עליהם והריעו" .ואילו הזעקה היתה כוללת הרמת קול ,הרי
הלכה זאת נוגדת את הדין שאין להרים קול בתפילה .ודומה ,שאף צעקה ,כמו "זעקה",
אינה מותנית בהרמת קול דוקא.
עוד נראה ,שבמקרה המסוים של צעקת משה רבינו ,הלא כללה תפילתו ,לא רק
את עצם התפילה ,אלא אף את ההסרה "למחר" ,כמו שביקש פרעה (בפסוק ו) "ויאמר
למחר" ,ועיין במפרשים ,בפרט בדברי ה"אור החיים" הקדוש" :נתכוין הרשע להגדיל
הנסיון שהתפלל להסיר ולא יסיר עד למחר ,והשיב משה על זה ואמר כדבריך נעשה,
למען תדע כי אין כה' אלקינו שיקבל תפילתנו בתנאים ,עד אמרו כי אין כה' אלוקינו בכל
הארץ" וכו' .ע"כ.
ויתכן ,שחלק זה של תנאי ה"למחר" ,בתוך התפילה ,מותר לומר אותו בצעקה ,כדי
להוכיח שהקב"ה "מקבל תפילותינו בתנאים" ,כדברי האוה"ח .ובאה הצעקה ,כדי
שישמעו את ה"תפילה בתנאים" ,גם אנשי פרעה.
לכן ,אע"פ שה"קטני אמנה" שייך בכל פניה להקב"ה ,לאו דוקא בתפילה .אעפ"כ,
כשה"קול רם" בא לצורך שמיעת פרעה ואנשיו ,שפיר דמי.
