Page 384 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 384

‫‪Pg: 384 - 12-Front 21-11-17‬בשלח מרדכי‬  ‫ברכת‬  ‫בפש‬

             ‫מפורש‪ ,‬שהקב"ה ביקש לשמוע את שירתם של ישראל קודם שירת המלאכים‪ ,‬וזהו‬
                                                          ‫שנאמר "קדמו שרים אחר נוגנים"]‪.‬‬

             ‫אלא שיש לעיין‪ ,‬דבגמ' מגילה הנוסח הוא "מעשה ידי" טובעין וכו' [והכוונה על‬
             ‫המצרים‪ ,‬כמובן]‪ .‬ואילו במדרש נאמר‪" ,‬לגיונותי נתונים בצרה" וכו'‪ .‬ואולי מדרשים‬
             ‫חלוקים הם‪ ,‬ודוקא לפי המדרש חזרו המלאכים לומר שירה‪ ,‬לא לפי דרשת הגמרא‪.‬‬
‫וצ"ע בזה‪12 .‬‬

             ‫ועכ"פ‪ ,‬הרי שלפי מדרש חז"ל‪ ,‬חזרו המלאכים לומר שירה‪ ,‬לאחר שיצאו ישראל‬
             ‫מן הים [ולאחר אמירתן של ישראל]‪ .‬וע"כ‪ ,‬שאף ה"מעכב" של הגמרא במגילה‪ ,‬היינו‬

                           ‫ה"מעשה ידי טובעין" וכו'‪ ,‬נמי לא קאי אלא כל זמן שהיו "טובעין" בים‪.‬‬

             ‫אלא דלכאורה צ"ע לפ"ז‪ ,‬מש"כ הבית יוסף‪ ,‬דמה"ט אין אומרים את ההלל בחוה"מ‬
             ‫ובשני ימים אחרונים של פסח‪ .‬והרי‪ ,‬גם המלאכים אמרו שירה כבר באותו לילה‪ .‬וצ"ע‪.‬‬

             ‫ואולי י"ל‪ ,‬דשאני דין אמירתם של ישראל היוצאים מן הים‪ ,‬מדין אמירה דידן‪ .‬שכן‬
             ‫ישראל עצמם‪ ,‬הלא מחויבים היו להודות על גאולת עצמם‪ ,‬והודאה זאת נעשתה לאחר‬
             ‫שכבר עלו מן הים ונסתיימה טביעתם של המצרים‪ ,‬כמו גם גאולתם של ישראל [ועל כל‬

                                                                        ‫זה נאמרה הודאתם]‪.‬‬

             ‫מה שאין כן אמירת ההלל דידן‪ ,‬הלא היא תקנת אמירה ביום [ובשעה] שאירע הנס‪,‬‬
             ‫והו"ל כאילו אומרים בשעת אירוע הנס‪ .‬ואז הו"ל כאילו קיימו תרווייהו‪ ,‬גם ה"מעשה‬
             ‫ידי טובעין" גם "לגיונותי בצרה"‪ .‬ודו"ק [משא"כ המלאכים וישראל שחזרו לומר שירה‪,‬‬

              ‫היתה זאת הודאה ושירה מתורת ה"חייבים להודות"‪ ,‬וזה ודאי נאמר לאחר הגאולה]‪.‬‬

             ‫ובנ"א נראה‪ ,‬דהלא בהלכתא ד"ארבעה חייבים להודות" [דפרק קז בתהילים]‪ ,‬נכללים‬
             ‫רק אלו הארבעה שעמהם התרחשו ניסי הצלתם‪ .‬וזה כמובן לא שייך‪ ,‬אלא ביוצאי‬
             ‫מצרים העולים מים סוף‪ ,‬לאחר בקיעתו‪ .‬ואע"פ שאנו חייבין לראות עצמנו "כאילו יצאנו‬

                        ‫ממצרים"‪ ,‬אבל אין זה מכליל אותנו בכלל ה"ארבעה חייבים להודות"‪ .‬וז"פ‪.‬‬

             ‫נמצא‪ ,‬שרק יוצאי מצרים ועוברי ים סוף‪ ,‬הם שאמרו שירה מתורת "חייבים להודות"‬
             ‫[או "גם" מתורת חייבים להודות]‪ .‬ואילו המלאכים‪ ,‬או הדורות הבאים‪ ,‬אמרו זאת‬
             ‫מתורת "שירה"‪ ,‬על ניסיו ופעליו של הקב"ה‪ ,‬לא מתורת "הודאה"‪ ,‬כמו הניצולים עצמם‪.‬‬

                                                                                 ‫וכמשנ"ת‪.‬‬

             ‫ומובן‪ ,‬שטענת "מעשה ידי טובעין בים" וכו'‪ ,‬לא שייכא‪ ,‬אלא כלפי אומרי ההלל‬
             ‫והשירה ["ואתם אומרים שירה"]‪ .‬משא"כ כלפי העוברים בים‪ ,‬הם עצמם‪ ,‬ודאי חייבים‬
             ‫משום "הודאה" [שזה אינו שייך למלאכים‪ ,‬או לדורות הבאים]‪ .‬ואע"פ שהחייבים‬
   379   380   381   382   383   384   385   386   387   388   389