Page 39 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 39

‫‪-17‬ת‪1‬י‪1-1‬ש‪2‬א‪ck‬ב‪a‬ר‪ Pg: 39 - 2-B‬מרדכי לז‬  ‫ברכת‬

                                      ‫‪‬‬

‫אמנם אכתי צ"ע לכאורה‪ ,‬דבב"ק (סה‪ ):‬איתא ד"שור בן יומו קרוי שור"‪ ,‬דכתיב "שור‬
‫או כשב כי יוולד"‪ ,‬ואעפ"כ אמרה תורה "ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן"‪ .‬וא"כ‬
‫לכאורה הכי נמי היה צריך להמתין שמונה ימים‪ .‬וראה במשניות פרה (פ"א מ"ב) לענין‬

                                   ‫פר‪ .‬וראה תהלים (סט‪ ,‬לב) וברש"י (שם)‪ .‬ודו"ק]‪.‬‬

‫והנראה בעה"י‪ ,‬ד"שור בן יומו קרוי שור"‪ ,‬נוגע רק להתפתחות בשלות התפקוד‪.‬‬
‫שכן באדם‪ ,‬התפקודים באים עם הזמן‪ ,‬ואילו הבע"ח‪ ,‬מיד בהולדתם כל תפקודם עמם‪.‬‬
‫ההבדל בין יום הולדתו לבין לאחר זמן‪ ,‬הוא רק בכוחו ובהסתגלותו לחיים שמחוץ לבטן‬

     ‫אמו‪ ,‬בקומתו ובמשקלו‪ .‬אבל כאמור‪ ,‬תפקודיו‪ ,‬מראהו‪ ,‬צורתו וכו'‪ ,‬הכל נולד עמו‪.‬‬

‫והרי לידה של "בדעתו בקומתו ובצביונו"‪ ,‬כפי האמור במסכת חולין‪ ,‬לא היתה מעולם‪,‬‬
‫חוץ מן הנבראים בששת ימי בראשית‪ .‬שלושת אלו‪" ,‬בדעתן"‪" ,‬בקומתן" ו"בצביונם"‪,‬‬
‫כוללים את כל ההתפתחויות התלויות בזמן ובגיל‪ ,‬שהרי בדברים אלו נוכחים רק לאחר‬
‫הווייתן‪ .‬שכן את הזמן והשפעותיו‪ ,‬בפרט אלו של "גיל"‪ ,‬מבחינים בהם רק לאחר זמן‪,‬‬

                                                        ‫לא בשעת התרחשותם‪.‬‬

‫כל זה‪ ,‬בכלל "דעתם" "קומתם" ו"צביונם" הוא‪ .‬שכן אף ילוד אשה‪ ,‬לא זכה להבחין‬
‫בעצם התגבהות קומתו של איזה נברא‪ ,‬או אפילו צמח‪ .‬מעולם לא זכה אי מישהו‬
‫להיווכח‪ ,‬בעצם התגבשות ה"דעת" [ע"ש בחולין (ס‪ ).‬מש"כ רש"י על "בדעתן"]‪ ,‬ואין‬
‫מי שנוכח בהתבשלות ה"צביון"‪ ,‬או ה"נטיה"‪ .‬וכל התלוי‪ ,‬או נוגע‪ ,‬או נובע‪ ,‬מהתרחשות‬

              ‫אחד משלושת אלו‪ ,‬הוא זה שנכלל בכלל ה"נבראו" של בריאת העולם‪.‬‬

‫זהו שאמרנו‪ ,‬שבזמן בריאת העולם‪ ,‬נבראו הבריות עם כל המתחולל בכלל מה‬
‫שנאמר "בדעתן בקומתן ובצביונן נבראו"‪ .‬ומבואר היטב מש"נ‪ ,‬שגם השינויין הבאים‬

                          ‫בעקבות זמן וגיל‪ ,‬אף אלו נכללין בכלל ה"בצביונן נבראו"‪.‬‬

‫וצריך להבין‪ ,‬שאף כל הגידולין והשינויין המתרחשים בשבעת הימים הראשונים‬
‫לימי חייה של הבהמה‪ ,‬בכלל "לצביונם ולקומתם נבראו" המה‪ ,‬דהו"ל כנולדו עם כל‬
‫ה"קומתם ולצביונם" של גיל שבעת ימים הכשרים לקרבנות‪ .‬ומהם הקריב אדם הראשון‬

              ‫את קרבנו‪ .‬ומש"נ "כשנברא"‪ ,‬הכוונה היא‪ ,‬להודות על כך שבראו אותו‪.‬‬

‫אלא שכל זה לא שייך אלא גבי פסולא ד"מחוסר זמן"‪ ,‬וכיו"ב‪ .‬משא"כ בפסולים‬
‫הנובעים מעיקר הלידה‪ ,‬כגון "יוצא דופן" וכיו"ב‪ .‬וע"כ צ"ל‪ ,‬כמש"נ‪ ,‬שלא בא פסול "יוצא‬
‫דופן"‪ ,‬אלא לאחר שברא הקב"ה את טבע הבריאה‪ ,‬רק מאז‪ ,‬אין שלימות הילוד‪ ,‬אלא‬
   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44