Page 438 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 438

‫‪21-11-17‬ית‪ck‬ר‪a‬ו‪ Pg: 438 - 14-B‬מרדכי‬  ‫ברכת‬  ‫ולת‬

‫אייתוה לההוא גברא דלא הוה משקר אבוה ואמיה‪ ,‬כפתוהו‪ ,‬אמר להו שבקוהו‪ ,‬דתניא‬
‫כל מצ"ע שמתן שכרה בצדה אין בי"ד של מטה מוזהרין עליה"‪ ,‬ופירש"י שם‪" :‬למען‬
‫יאריכון ימיך‪ ,‬לכך פירש מתן שכרו‪ ,‬לומר אם לא תקיימנה זהו עונשו‪ ,‬שלא תטול שכר‬

                                                                     ‫זה"‪ .‬ע"כ‪.‬‬

‫ויפלא מאד לפי זה‪ ,‬מנלן ש"ואם לאו יקצרון"‪ ,‬דלמא כמו שפירש"י שם‪ ,‬ואם לאו "זהו‬
                                                     ‫עונש שלא תטול שכר זה"‪.‬‬

‫ונראה‪ ,‬דזהו מה שאמרו במכילתא שם‪" ,‬שדברי תורה נוטריקון הם נדרשין"‪.‬‬
‫ולכאורה‪ ,‬הלא משמעות של "מכלל הן אתה שומע לאו" היא‪ ,‬ומדוע נקראת "נוטריקון"‪.‬‬

‫איברא‪ ,‬שגוף מש"נ "מכלל הן" וכו'‪ ,‬אף הוא צ"ע‪ ,‬אטו "לאו הבא מכלל עשה"‬
‫אתא לאשמועינן‪ .‬וממנ"פ‪ ,‬אם "לאו הבא מכלל עשה" הוא‪ ,‬מדוע הוזקקו ל"מכלל הן‬
‫אתה שומע לאו"‪ ,‬אטו שאר "מכלל לאו" וכו' "נוטריקון" המה‪ .‬ואם "לאו" הוא דאתא‬
‫לאשמועינן‪ ,‬שאינו בכלל "לאו הבא מכלל עשה"‪ ,‬א"כ מה בין "לאו הבא מכלל עשה"‪,‬‬

                    ‫שלא נאמר במ"ע דכיבוד או"א‪ ,‬לבין "מכלל הן אתה שומע לאו"‪.‬‬

‫וע"כ‪ ,‬דכל הילפותא היא לענין ה"שכר ועונש" של אריכות ימים‪ .‬היינו‪ ,‬שה"מכלל‬
                                ‫לאו" וכו' אשמעינן‪ ,‬את ה"יקצרון"‪ .‬וזה פלא‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬

‫אשר מוכח מזה‪ ,‬שהוא זה מה שאמרו במכילתא‪ ,‬ש"דברי תורה נוטריקון הם נדרשין"‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬שנאמר "נוטריקון" [פירוש‪" :‬רמז"]‪ ,‬לנפקא מינה של העונש ד"יקצרון" ל"ע‬
‫[שה"מכלל עשה" וכו' שנאמר במצות כיבוד או"א‪ ,‬בא לרמוז את הנפ"מ ד"יקצרון"‪.‬‬

                             ‫שאל"כ‪ ,‬מה "בא" ה"מכלל עשה" לאשמועינן‪ .‬ודו"ק]‪.‬‬

‫ומובן היטב בעה"י‪ ,‬מה שהקדימו ש"דברי תורה נוטריקון הם נדרשין"‪ .‬משום‬
      ‫שאלמלא רמז ה"נוטריקון"‪ ,‬לא היה שייך בזה עצם ה"מכלל לאו" וכו'‪ ,‬כמשנ"ת‪.‬‬

‫ויתיישב בזה‪ ,‬הא דילפינן מהא ד"מכלל הן אתה שומע לאו"‪ ,‬את העונש ד"אם לאו‬
‫חייו יקצרון"‪ .‬דלכאורה צע"ג‪ ,‬מנלן ד"יקצרון"‪ ,‬הלא כל מה דמשמע מה"מכלל הן"‪ ,‬הוא‬

                               ‫אך שאם לאו "לא יאריכון ימיו"‪ ,‬אבל "יקצרון" מנלן‪.‬‬

‫ולפמשנ"ת‪ ,‬הלא באמת שני ענינים הם‪ .‬האחד הוא‪ ,‬מצות כיבוד אב ואם‪ ,‬וככתוב‬
‫להדיא בקרא‪ ,‬שה"מתארכין" תלוי ונובע מן ה"כיבוד"‪ .‬ובאמת מצד מפורשות הקרא‪,‬‬
‫אין שום הכרח ל"יקצרון"‪ ,‬ואם אינו מכבד‪ ,‬רק ימנע מעצמו את ה"יאריכון"‪ ,‬ואין שום‬

                                                              ‫מקור ליותר מזה‪.‬‬
   433   434   435   436   437   438   439   440   441   442   443