Page 439 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 439

‫‪21-11-17‬ית‪ck‬ר‪a‬ו‪ Pg: 439 - 14-B‬מרדכי זלת‬  ‫ברכת‬

‫אלא שילפותא נוספת היא‪ ,‬מן ה"נוטריקון" של מכלל הן אתה שומע לאו‪ ,‬שפרט לכך‬
 ‫שאין לו מצות כיבוד אב‪ ,‬נוסף בזה "לאו"‪ ,‬ועל לאו זה הוא שנאמר "ואם לאו יקצרון"‪.‬‬
                                      ‫‪‬‬

‫והנה יעו' ברמב"ן לעיל (ו‪ ,‬יב) שכתב‪ ,‬שמצות כיבוד או"א‪ ,‬ילפינן מכבוד המקום‪,‬‬
‫שכשם שכבוד המקום הוא להודות שהוא יתברך הוא האלקים‪ ,‬כך עליו להודות שהוא‬
‫אביו מולידו‪ ,‬ו"לא יכפור לומר על אחר שהוא אביו"‪ ,‬ו"לא ישבע בשם אביו לשוא או‬
‫לשקר"‪" ,‬ועוד נכלל בכלל הכיבוד מאכילו ומשקהו"‪ .‬עייש"ה‪ .‬וצ"ע‪ ,‬מנלן הגדרה זאת‬

                      ‫במצוות כאו"א‪ ,‬ומנלן ה"לאו" המיוחד "שלא נכפור באב ואם"‪.‬‬

‫שוב ראיתי‪ ,‬שכעין זאת כתב גם הרא"ם‪ ,‬שאת חלק מדבריו הביא גם ה"שפתי‬
‫חכמים" על אתר‪ ,‬וז"ל‪" :‬ונראה לי שכך פירושו‪ ,‬מפני שכל הדברות הן לא תעשה חוץ‬
‫מדיבור ראשון‪ ,‬שהוא שורש כל המצוות ואי אפשר בלעדו‪ ,‬כי דיבור זכור אינו אלא כדי‬
‫לסיים ויום השביעי שבת לה' אלקיך לא תעשה כל מלאכה וגו'‪ ,‬לפיכך הכרחי לפרש‬
‫שמצוות הכיבוד [או"א] גם כן אע"פ שהיא מצ"ע‪ ,‬הרי היא כמצות ל"ת‪ ,‬שמכלל לא‬
‫אתה שומע הן ומכלל הן אתה שומע לאו‪ ,‬וכאילו אמר לא תקלל את אביך ואת אמך הן‬

                                                            ‫יקצרון ימיך"‪ .‬עכ"ד‪.‬‬

‫וביאור הדברים הוא‪ ,‬שלא נקטו ב"לאו" את העדר ה"כיבוד" [כי לכך אין זקוקים‬
‫לילפותא ד"מכלל הן" וכו']‪ ,‬אלא את האיסור ב"לאו"‪ ,‬ולכן הביאו את האיסור ע"י "מעשה"‪,‬‬
‫כמו "קללה" ו"בזיון"‪ ,‬שאלו הם "מעשי האיסור" דילפינן מן הלאו דה"נוטריקון"‪ ,‬ובלאו‬

                ‫זה הלא מה שנאמר הוא ה"לאו" הנוסף‪ ,‬עם ה"יקצרון" ל"ע שבצידו‪.‬‬
                                      ‫‪‬‬

‫והנה ראיה עצומה לכל המבואר‪ ,‬דהנה קשיא לי זה מכבר‪ ,‬שהרי מיד בסמוך הביאו‬
‫במכילתא שם‪ ,‬את הכלל ד"כל מצוה שמתן שכרה בצידה אין בי"ד של מטה מוזהרין‬
‫עליה"‪ ,‬כפי שהובאה גם בגמרא חולין‪ ,‬וכמו שפירש"י שם שהכוונה היא ל"למען ירבו‬

  ‫ימיכם" וגו'‪ ,‬ולפיכך אין כופין עליה‪ ,‬משום שזהו עונשו שלא יגיע לו השכר‪ .‬וכיעו"ש‪.‬‬

‫וזה לכאורה פלא גדול‪ ,‬שהרי מפורש אמרו שם במכילתא‪ ,‬דילפינן מן ה"מכלל הן"‬
‫וכו'‪ ,‬את ה"יקצרון"‪ ,‬שאינו "שכר" בלבד‪ ,‬אלא "עונש" על הלאו‪ .‬ואילו בגמרא ובפירש"י‬
‫ובברייתא דמכילתא משמע להדיא‪ ,‬ד"עונש" גמור נאמר בצד המצוה הזאת‪ ,‬על עבירת‬
‫ה"לאו" של "אם לאו" וכו' [והרי כאמור‪ ,‬רק לכן הוא דנקטו הרמב"ן והרא"מ את עבירת‬
‫ה"קללה" וה"בזיון" כדוגמא על עונש ה"יקצרון"‪ ,‬שאל"כ לא הוי בכלל "ואם לאו"‪,‬‬
   434   435   436   437   438   439   440   441   442   443   444