Page 439 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 439
21-11-17יתckרaו Pg: 439 - 14-Bמרדכי זלת ברכת
אלא שילפותא נוספת היא ,מן ה"נוטריקון" של מכלל הן אתה שומע לאו ,שפרט לכך
שאין לו מצות כיבוד אב ,נוסף בזה "לאו" ,ועל לאו זה הוא שנאמר "ואם לאו יקצרון".
והנה יעו' ברמב"ן לעיל (ו ,יב) שכתב ,שמצות כיבוד או"א ,ילפינן מכבוד המקום,
שכשם שכבוד המקום הוא להודות שהוא יתברך הוא האלקים ,כך עליו להודות שהוא
אביו מולידו ,ו"לא יכפור לומר על אחר שהוא אביו" ,ו"לא ישבע בשם אביו לשוא או
לשקר"" ,ועוד נכלל בכלל הכיבוד מאכילו ומשקהו" .עייש"ה .וצ"ע ,מנלן הגדרה זאת
במצוות כאו"א ,ומנלן ה"לאו" המיוחד "שלא נכפור באב ואם".
שוב ראיתי ,שכעין זאת כתב גם הרא"ם ,שאת חלק מדבריו הביא גם ה"שפתי
חכמים" על אתר ,וז"ל" :ונראה לי שכך פירושו ,מפני שכל הדברות הן לא תעשה חוץ
מדיבור ראשון ,שהוא שורש כל המצוות ואי אפשר בלעדו ,כי דיבור זכור אינו אלא כדי
לסיים ויום השביעי שבת לה' אלקיך לא תעשה כל מלאכה וגו' ,לפיכך הכרחי לפרש
שמצוות הכיבוד [או"א] גם כן אע"פ שהיא מצ"ע ,הרי היא כמצות ל"ת ,שמכלל לא
אתה שומע הן ומכלל הן אתה שומע לאו ,וכאילו אמר לא תקלל את אביך ואת אמך הן
יקצרון ימיך" .עכ"ד.
וביאור הדברים הוא ,שלא נקטו ב"לאו" את העדר ה"כיבוד" [כי לכך אין זקוקים
לילפותא ד"מכלל הן" וכו'] ,אלא את האיסור ב"לאו" ,ולכן הביאו את האיסור ע"י "מעשה",
כמו "קללה" ו"בזיון" ,שאלו הם "מעשי האיסור" דילפינן מן הלאו דה"נוטריקון" ,ובלאו
זה הלא מה שנאמר הוא ה"לאו" הנוסף ,עם ה"יקצרון" ל"ע שבצידו.
והנה ראיה עצומה לכל המבואר ,דהנה קשיא לי זה מכבר ,שהרי מיד בסמוך הביאו
במכילתא שם ,את הכלל ד"כל מצוה שמתן שכרה בצידה אין בי"ד של מטה מוזהרין
עליה" ,כפי שהובאה גם בגמרא חולין ,וכמו שפירש"י שם שהכוונה היא ל"למען ירבו
ימיכם" וגו' ,ולפיכך אין כופין עליה ,משום שזהו עונשו שלא יגיע לו השכר .וכיעו"ש.
וזה לכאורה פלא גדול ,שהרי מפורש אמרו שם במכילתא ,דילפינן מן ה"מכלל הן"
וכו' ,את ה"יקצרון" ,שאינו "שכר" בלבד ,אלא "עונש" על הלאו .ואילו בגמרא ובפירש"י
ובברייתא דמכילתא משמע להדיא ,ד"עונש" גמור נאמר בצד המצוה הזאת ,על עבירת
ה"לאו" של "אם לאו" וכו' [והרי כאמור ,רק לכן הוא דנקטו הרמב"ן והרא"מ את עבירת
ה"קללה" וה"בזיון" כדוגמא על עונש ה"יקצרון" ,שאל"כ לא הוי בכלל "ואם לאו",