Page 434 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 434

‫‪21-11-17‬ית‪ck‬ר‪a‬ו‪ Pg: 434 - 14-B‬מרדכי‬  ‫ברכת‬  ‫בלת‬

‫אך צל"ע אם יש לתרץ כן‪ .‬משום דנהי שמקיימין מצות קידוש גם "סמוך" לכניסת‬
‫השבת‪ ,‬אבל צע"ג לומר דהרי הוא באותה שעה בכלל "חיובא" דקידוש‪ .‬שהרי לא‬
‫שמענו שתהא אפילו מצות "זריזות"‪ ,‬להדר לקדש לפני כניסת השבת‪ .‬נמצא דאף‬
‫באותה שעה של "סמוך"‪ ,‬כבר חייל עליה חיובא דנ"ח‪ ,‬ואילו מצות קידוש‪ ,‬עדיין אינה‬
‫"חובה" עליו [כמו כן צל"ע‪ ,‬אם חיילא על זמן זה של "סמוך" לכניסת השבת‪ ,‬הפקעת‬
‫שם אנוס‪ ,‬מתורת "אונס ביום אחרון"‪ ,‬כגון שהיה אנוס רק מכניסת השבת‪ .‬האם נימא‪,‬‬
‫דהאפשרות לקיים את הקידוש ב"סמוך" לכניסת השבת‪ ,‬מכלילו בכלל חיובא ד"אונס‬

                                             ‫ביום אחרון"‪ ,‬שאינו בפטור "אנוס"]‪.‬‬

‫וכשם שלא יעלה על הדעת‪ ,‬דמצוה או חובה היא לכתחילה‪ ,‬להבדיל מ"בעוד יום"‪,‬‬
‫שהרי פשוט הוא‪ ,‬שזמנה לכתחילה‪ ,‬כדברי הגמ' ברכות "כל כמה דמאחרינן עדיף"‪.‬‬
‫נראה דה"ה לענין "קידוש"‪ ,‬אע"פ ש"כל כמה דמקדמינן עדיף"‪ ,‬אבל חיובא‪ ,‬ודאי לא הוי‬

                                                    ‫אלא מכניסת השבת‪ .‬וצע"ב‪.‬‬

‫ואם תאמר‪ ,‬אם כן מה הועלנו בתירוצנו הנ"ל [דמיירי שהספק אירע‪ ,‬לפני שני‬
‫החיובים‪ ,‬היינו לפני שחיוב נ"ח‪ ,‬מוטל עליו]‪ .‬אמאי לא נימא‪ ,‬דמיד כשהגיע זמן נ"ח‪,‬‬
‫יחויב למכור את היין שקנה לקידוש‪ ,‬כדי לקיים את מצות נ"ח‪ ,‬המוטלת עליו עתה‪,‬‬

                                                                        ‫חובה‪.‬‬

‫זה אינו‪ ,‬משום דכבר פסקו הפוסקים‪ ,‬שאם יש לו יין לקידוש היום ואין לו לנר שבת‬
‫או לנר חנוכה‪ ,‬לא ימכור את היין כדי להקדים את הנ"ש או נ"ח [דלהלכה פסקינן שהם‬
‫קודמים לקידוש‪ ,‬כמפורש בגמרא וברמב"ם ושו"ע]‪ .‬ואדרבא‪ ,‬אסור לעשות כן‪ ,‬משום‬

     ‫שעדיף לבטל נ"ח בשו"ת‪ ,‬מלבטל קידוש בקו"ע‪ ,‬ומכירת היין הו"ל ביטול בקו"ע‪.‬‬

‫וכן משמע כמעט מפורש‪ ,‬מלשון הרמב"ם‪ ,‬שכן כתב (בפ"ד מחנוכה הי"ג)‪" :‬הרי שאין‬
‫לו אלא פרוטה אחת‪ ,‬ולפניו קידוש היום והדלקת נ"ח‪ ,‬מקדים לקנות שמן שיש בו‬
‫זכרון הנס"‪ .‬הרי להדיא‪ ,‬שהעמיד את בעית הגמרא‪ ,‬רק באופן שהשאלה היא איזה מהן‬
‫"לקנות"‪ ,‬ומדוע לא כתב בסתמא‪ ,‬כלשון הגמרא‪ ,‬דנ"ח או נ"ש‪ ,‬עדיף‪ .‬וע"כ‪ ,‬דבגוונא‬

   ‫שיש כבר בידו היין לקידוש‪ ,‬עדיף לקיים את הקידוש שבידו‪ ,‬מלבטלו ע"י מכירתו‪.‬‬

‫ופשוט‪ ,‬דהוא הדין‪ ,‬לפי אותו צד שהקידוש עדיף מנ"ח‪ ,‬ומדובר כמש"נ שהשאלה היא‬
‫בעוד אין מצות נ"ח מוטלת עליו חובה [לפני זמנה]‪ .‬דאין להעלות על הדעת שכשיבא‬
‫זמן נ"ח‪ ,‬שוב ימכור את היין לצורך מצות נ"ח שהוא חובה‪ .‬שהרי אין מבטלין בקו"ע‪ ,‬כדי‬
‫למנוע ביטול בשוא"ת‪ .‬ואע"פ דהנידון בפוסקים הוא אם למכור‪ ,‬כדי לקיים את המועדף‪,‬‬
‫ונידון דידן הוא אם למכור כדי לקיים את החובה [לפמש"נ‪ ,‬שאף בסמוך לכניסת השבת‪,‬‬
   429   430   431   432   433   434   435   436   437   438   439