Page 429 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 429
Pg: 429 - 14-Front 21-11-17יתרו מרדכי זכת ברכת
מצרים .וכן הביא בהגהות מראה כהן בשם הכלבו" :ויש מוסיפין בברכה זו כשאמרו
זכר למעשה בראשית אומר וליציאת מצרים וכן נמי באתה קדשת וכו' זכר למעשה
בראשית וליציאת מצרים" .ועיין עוד ברש"ש כאן].
ונודעת קושיית המנחת חינוך (מצוה לא) מסוגיין ,על דברי המגן אברהם (סי' רעא ס"ק
א)" :ונ"ל דמדאורייתא בקידוש שאמר בתפילה סגי דקרא כתיב זכור את יום השבת
והרי זכר אותו וקידוש במקום סעודה רבנן תיקנוהו" וכו' [ועל הכוס ,נמי מדרבנן הוא].
ותמה המנחת חינוך מסוגיין ,שהרי ילפינן מגזירה שוה שיש להזכיר יציאת מצרים
בקידוש היום .וכיון דגז"ש דאורייתא היא ,האיך יוצא ידי חובתו בתפילה שאין בה הזכרת
יציאת מצרים .ויעויי"ש שהקשה כמו כן על דברי הדגול מרבבה ,וסיים "ומקום הניחו לי
בעזרת השי"ת ולא הרגישו בזה האחרונים" .היינו ,דלהלכה ס"ל להמנחת חינוך ,שאינו
יוצא ידי חובת קידוש ע"י התפילה של שבת ,כיון שאין בה הזכרת יצי"מ [ועיין משכ"ב
המשנ"ב על אתר ,וצ"ע].
ויעויין עוד בברכות (נא ע"ב) דבמתניתין (מה ).איתא ,דבית הלל אומרים "מברך על היין
ואח"כ מברך על היום" .ובגמ' שם איתא ,דהיינו טעמא ,משום דברכת היין תדירה וברכת
היום אינה תדירה ,ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם .ובפני יהושע תמה ,הלא ברכת היום,
דאורייתא היא ,ובדין הוא שנקדימנה לדרבנן ,גם אם הדרבנן תדירא .ויעויי"ש שתירץ,
דאף ברכת היום ,אינה אלא מדרבנן ,שכן כבר יצא ידי חובת קידוש בתפילה ,והיינו
כשיטת המגן אברהם .ויעויין עוד בהגהות מצפה איתן שם ,שהביא כמו כן את שיטת
הרדב"ז והצל"ח ,דקיימו בשיטה זו של המג"א .ותמוה מסוגיין עייש"ה.
והנראה ,שבעצם דין הזכרת יציאת מצרים בקידוש ,דילפינן ליה בגז"ש ,כמפורש
בסוגיין ,יש לדון גם מצד אחר .שכן לא התבאר ,אם הוה זאת מדיני הקידוש ,או שמא
הוי זאת מדיני מצות הזכרת יציאת מצרים ,שכשם שנאמרו זמנים לקיום חובת מצוה
זאת ,ביום ובלילה ,כמו כן נאמר עוד זמן לקיום מצות זכירתה ,והוא בשעת זכירת
השבת ,שהוא קידוש היום .והנפקא מינה נראה ,בשלא הזכיר ,האם הוי זאת לעיכובא
במצות קידוש ,או דהוה זאת לעיכובא במצות הזכרת יציאת מצרים בלבד ,ואינו נוגע
לקיום מצות קידוש של שבת.
[ויתכן מאד ,שהשאלה תלויה במה שנחלקו ראשונים ,אם השבת עצמה היא "זכר
ליציאת מצרים" ,וכמ"ש כן הרמב"ם ,עיין בטור (סימן רעא) הנ"ל .או שהשבת היא
רק "זכרון למעשה בראשית" ,ומ"ש בנוסח הקידוש זכר ליציאת מצרים ,זה קאי על
ה"מקראי קדש" שהם שאר מועדות ,ולא על השבת ,עייש"ה בטור הנ"ל .והנה ,אי נימא
שהשבת אינה זכר ליציאת מצרים ,נראה שצ"ל ,שאין הזכרת יציאת מצרים דין תנאי
