Page 428 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 428
Pg: 428 - 14-Front 21-11-17יתרו מרדכי ברכת וכת
ואילו לב"ה ,מקיימין את ה"זכור" הנ"ל ,על ידי מה "שכל מעשיו לשם שמים",
ופירש"י שם" :בוטח שתזדמן לו נאה לשבת" ,כלומר הבטחון והדאגה שדואג ובוטח
"כל הימים" שיזמין לו הקב"ה נאה לשבת ,הם המה ה"זכור" [כדפירש"י] .נמצא בין
לב"ה בין לב"ש ,נאמר דין של "זכור" ,ואך במעשה ה"קיום" הוא דפליגי ,כמש"נ.
ויתכן אולי ליישב דברי רש"י מקושיית הרמב"ן ,שכן במש"כ רש"י "לזכור תמיד את
יום השבת" ,או "אם נזדמן חפץ יפה תהא מזמינו לשבת" ,מבואר רק יסוד המצוה ,של
"זכור" ,וזה הלא אליבא דתרווייהו .ואילו את הפלוגתא בביצוע מצוה זאת ,לא הזכיר
כלל [ואולי נכללים הדברים בדברי הרמב"ן עצמו ,במש"כ שהיתה לו "מדה אחרת
במאכלים"].
ועל הקושיא ,אמאי לא ייאסר אף באכילתו של המוזמן לשבת מאתמול ,הלא
"מוקצה למצותו" הוא .נראה פשוט ,דמאחר והנהגה זאת של אכילת המוזמן דאתמול,
היא כדי לאפשר אכילה בשבת ,של היפה הימנו ,לכן הו"ל כמותנה מלכתחילה ,שאין זה
מוקצה לאכילה בשבת ,אלא אם כן לא ימצא יפה הימנו לאותה שבת ,ונמצא שאם מצא
יפה הימנו ,לא הו"ל "מוקצה" מעיקרא.
ואולי בנוסח זה :ההקצאה אינה לאכילה בשבת בלבד ,אלא לקיים מצות "זכור"
שאכילתו בימות החול [כשמצא יפה הימנו] ,היא מעצם קיום מצות "זכור" ,אליבא
דב"ש ,כדפירש"י .למצוה זאת ,בכללותה ,אמנם "הוקצה למצותה" ,לא לאכילה בשבת
בלבד.
הזכרת יצאית מצרים בקידוש
ָזכֹור ֶאת יֹום ַהּ ַׁשָּבת ְל ַק ְּדׁשֹו (כ ,ח)
בפסחים (קיז" ,):אמר רב אחא בר יעקב וצריך שיזכיר יציאת מצרים בקידוש היום
כתיב הכא למען תזכור את יום וכתיב התם זכור את יום השבת לקדשו".
ובפירשב"ם ועוד ,שהכוונה היא בין לקידוש בין בתפילה [ונחלקו הפוסקים ,אם
מזכירין יצי"מ בתפילה .דדעת הרמב"ם ,וכן היא נוסחא דילן ,שבתפילה מסיימין זכר
למעשה בראשית ,ואין מזכירין זכר ליציאת מצרים .אכן לפירוש הרשב"ם שלפנינו (וכן
איתא בפירוש רש"י סביבות הרי"ף) ,כנראה שיש להזכיר גם בנוסח התפילה זכר ליציאת
