Page 449 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 449
-11-17י21םntטroפ-Fמ5ש Pg: 449 - 1מרדכי זמת ברכת
אכן ,הלא זה ברור ,שאם מת עבדו מיד ,לא חיישינן דלמא שלא מחמת המכה מת 1
העבד .שהרי במכה את חבירו ומת ,דנין אותו כרוצח ,שדינו למות.
$customer
ונמצא ,שכשהכה את עבדו ומת ,לא מתעורר שום חשש או ספק כלשהו בגופא
דעובדא .שכן עצם המכה ,מכה ההורגת היתה .ואם תאמר ,שאף על פי כן" ,קיוה" ההורג
להנצל ,על ידי גזירת "יום או יומיים יעמוד" ,הלא בכהאי גוונא לא הויא כלל "התראת
ספק" .דכיון שמצד מכתו של האדון" ,מכת רציחה" היא ,המחייבת מיתה לכל הדעות.
והתקווה ,שמא יעמוד יום או יומיים ,תקוות שוא היא ,ואינה בכלל "ספק".
ויעו' להתוס' יבמות (פ .תוד"ה נעשה וכו') גבי אכל חלב מבן י"ב עד בן י"ח ונולדו בו
סימני סריס ,שנעשה סריס למפרע ,שכתבו שם" :ולקי על חלב שאכל ,דלא חשיב
התראת ספק וכו' [שמא יביא שערות קודם י"ח] ,דהשתא מיהא איגלאי מילתא למפרע
שהיה גדול בשעת התראה .ולא דמי להכה את זה וחזר והכה את זה ,דאף לאחר שהכה
את שניהם לא ידיע איזהו אביו" .עכ"ד.
וההבדל מבואר ,שהרי ב"נעשה גדול למפרע" ,חייל בירור על עצם מעשה העבירה.
משא"כ ב"חזר והכה את זה" ,הרי מעשה העבירה ,של כל הכאה בפני עצמה ,אכתי
בספיקו הוא עומד.
אבל צ"ע וביאור ,אמאי לא נימא [גם כשנעשה גדול למפרע] דבשעת האכילה תלה,
במה שיביא שערות קודם י"ח .וע"כ ,ש"תקווה" לדבר שיצילהו מכלל עונשו ,אינה בכלל
"ספק" ו"התראת ספק" .וז"פ.
ובתו"י יבמות שם (סוף אות א)" :אבל הכא מתברר וכו' וגם כי היתה ההתראה ודאית".
וצ"ל שהכוונה היא ,שהתברר ,כי ההתראה היתה ודאית .ודומני שהם הם הדברים.
"ונתן בפלילים"
ְו ִכי ִיָּנצּו ֲא ָנ ִׁשים ְו ָנ ְגפּו ִאָּׁשה ָהָרה ְוָי ְצאּו ְי ָל ֶדי ָה ְוֹלא ִי ְהֶיה ָאסֹון ָענֹוׁש ֵי ָע ֵנׁש ַּכ ֲא ֶׁשר
ָי ִׁשית ָע ָליו ַּב ַעל ָה ִאּ ָׁשה ְו ָנ ַתן ִּב ְפ ִל ִלים (כא ,כב)
"בפללים .על פי הדיינים" (רש"י)
וצ"ע ,מהו החידוש וההדגשה המיוחדת של "בית דין" ,מדוע לא די במה שנאמר
שהוא חייב ,וממילא יובן שחייבוהו בי"ד.
