Page 451 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 451

‫‪-11-17‬י‪21‬ם‪k‬ט‪ac‬פ‪-B‬מ‪5‬ש‪ Pg: 451 - 1‬מרדכי טמת‬  ‫ברכת‬

‫ולהלן (פסוק לו) לענין מועד לנזקין‪" :‬או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשום ולא‬
                         ‫ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו"‪.‬‬

‫וצ"ע‪ ,‬מה בין מועד לכופר‪ ,‬לבין מועד לתשלומי נזקין‪ .‬מדוע שינה הכתוב‪ ,‬דלענין‬
‫מועד דנזיקין כתב "או נודע כי שור נגח הוא"‪ ,‬ואילו גבי מועד דכופר לא נאמר אלא "אם‬

          ‫שור נגח הוא" בלבד‪ .‬למה מתכוין הכתוב‪ ,‬בהצריכו "או נודע" למועד דנזקין‪.‬‬

‫כמו כן צ"ע‪ ,‬מדוע לא הזכירו את ה"והועד בבעליו"‪ ,‬גבי מועד לנזקין‪ ,‬כאשר דייקו‬
‫להזכיר זאת גבי כופר‪ .‬וכי תימא‪ ,‬ד"נודע כי שור נגח הוא"‪ ,‬כולל הוא את ה"והועד‬
‫בבעליו"‪ ,‬א"כ תיקשי טובא‪ ,‬מדוע שינה הכתוב להביא גבי מועד לנזיקין את ענין‬
‫ההעדאה‪ ,‬ב"או נודע כי" וגו'‪ ,‬ואילו גבי כופר‪ ,‬פרט את ה"ואם שור נגח" ואת ה"והועד‬

                                                        ‫בבעליו"‪ .‬הלא דבר הוא‪.‬‬

‫והנראה בזה‪ ,‬דהנה פסק הרמב"ם (בפ"י מהל' נזקי ממון ה"ב)‪" :‬ואחד וכו' מה בין תם‬
‫שהרג את האדם למועד שהרג‪ ,‬שהתם פטור מן הסופר‪ ,‬והמועד חייב בכופר‪ ,‬ובלבד‬
‫שיהיה מועד להרוג"‪ .‬ע"כ‪ .‬וחידש כאן הרמב"ם‪ ,‬שלענין כופר‪ ,‬נאמר דין "מועד" מיוחד‬
‫שלא נאמר במועד דנזקין‪ ,‬שבנזקין אם העידוהו מנזקין‪ ,‬סגי בהכי גם להחיל עליו שם‬
‫מועד למיתת הבהמה‪ .‬ואילו לכופר‪ ,‬לא חייל עליו חלות שם מועד לחיובא דכופר‪ ,‬אלא‬
‫אם כן העידוהו מהריגה של אדם‪ .‬אבל מועד לנזקי אדם [נגיחה שגרמה היזק]‪ ,‬אינו‬

                   ‫מועד לחייבו כופר על מיתת אדם [נגיחה שגרמה מוות של אדם]‪.‬‬

‫ולכאורה‪ ,‬מה בין מועד לנזקין‪ ,‬לבין מועד לכופר‪ ,‬אם מועד לנזקין מיחל על השור‬
‫חלות שם של מועד להריגה‪ ,‬מדוע לא יתחייב מועד זה גם כופר‪ .‬הלא אם ההעדאה‬

              ‫נותנת עליו שם של "שור נגח"‪ ,‬זהו כל מאי דבעינן‪ ,‬הן לנזקין הן לכופר‪.‬‬

‫ובעיקר צ"ע‪ ,‬היכן מקורו של הרמב"ם‪ ,‬אטו סברת עצמו היא‪ .‬והלא כאמור‪ ,‬לכאורה‪,‬‬
                                                 ‫לא קיימת סברא לחלק ביניהם‪.‬‬

‫אשר יתכן מאד‪ ,‬שהפסוקים שלפנינו מדויקים מאד כשיטת הרמב"ם‪ ,‬משום שזהו‬
‫אמנם ההבדל בין מועד לנזקין‪ ,‬לבין מועד ל"כופר"‪ ,‬דהמועד לנזקין‪ ,‬כל מה שנאמר בו‬
‫דין העדאה‪ ,‬הוא רק כדי לעשותו ל"נודע כי שור נגח הוא"‪ ,‬והיינו כדפירש"י‪" :‬לא היה‬
‫תם אלא נודע כי שור נגח הוא‪ ,‬היום‪ ,‬ומתמול שלשום‪ ,‬הרי שלש נגיחות"‪ ,‬וזה שפיר‬

                                            ‫נעשה גם על נגיחות שאינן "הורגות"‪.‬‬

‫ואילו למועד ל"כופר"‪ ,‬לא סגי במה שנודע שהוא "נגחן"‪ ,‬אלא שאף לאחר דידעינן‬
‫ש"שור נגח" הוא‪ ,‬עוד נאמר בו גם דין נוסף של "והועד בבעליו"‪ ,‬היינו שדוקא על אותן‬
‫הנגיחות המדוברות בפסוק הקודם‪" :‬וכי יגח שור את איש או את אשה ומת" וגו'‪ ,‬כלומר‪,‬‬
   446   447   448   449   450   451   452   453   454   455   456