Page 451 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 451
-11-17י21םkטacפ-Bמ5ש Pg: 451 - 1מרדכי טמת ברכת
ולהלן (פסוק לו) לענין מועד לנזקין" :או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשום ולא
ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו".
וצ"ע ,מה בין מועד לכופר ,לבין מועד לתשלומי נזקין .מדוע שינה הכתוב ,דלענין
מועד דנזיקין כתב "או נודע כי שור נגח הוא" ,ואילו גבי מועד דכופר לא נאמר אלא "אם
שור נגח הוא" בלבד .למה מתכוין הכתוב ,בהצריכו "או נודע" למועד דנזקין.
כמו כן צ"ע ,מדוע לא הזכירו את ה"והועד בבעליו" ,גבי מועד לנזקין ,כאשר דייקו
להזכיר זאת גבי כופר .וכי תימא ,ד"נודע כי שור נגח הוא" ,כולל הוא את ה"והועד
בבעליו" ,א"כ תיקשי טובא ,מדוע שינה הכתוב להביא גבי מועד לנזיקין את ענין
ההעדאה ,ב"או נודע כי" וגו' ,ואילו גבי כופר ,פרט את ה"ואם שור נגח" ואת ה"והועד
בבעליו" .הלא דבר הוא.
והנראה בזה ,דהנה פסק הרמב"ם (בפ"י מהל' נזקי ממון ה"ב)" :ואחד וכו' מה בין תם
שהרג את האדם למועד שהרג ,שהתם פטור מן הסופר ,והמועד חייב בכופר ,ובלבד
שיהיה מועד להרוג" .ע"כ .וחידש כאן הרמב"ם ,שלענין כופר ,נאמר דין "מועד" מיוחד
שלא נאמר במועד דנזקין ,שבנזקין אם העידוהו מנזקין ,סגי בהכי גם להחיל עליו שם
מועד למיתת הבהמה .ואילו לכופר ,לא חייל עליו חלות שם מועד לחיובא דכופר ,אלא
אם כן העידוהו מהריגה של אדם .אבל מועד לנזקי אדם [נגיחה שגרמה היזק] ,אינו
מועד לחייבו כופר על מיתת אדם [נגיחה שגרמה מוות של אדם].
ולכאורה ,מה בין מועד לנזקין ,לבין מועד לכופר ,אם מועד לנזקין מיחל על השור
חלות שם של מועד להריגה ,מדוע לא יתחייב מועד זה גם כופר .הלא אם ההעדאה
נותנת עליו שם של "שור נגח" ,זהו כל מאי דבעינן ,הן לנזקין הן לכופר.
ובעיקר צ"ע ,היכן מקורו של הרמב"ם ,אטו סברת עצמו היא .והלא כאמור ,לכאורה,
לא קיימת סברא לחלק ביניהם.
אשר יתכן מאד ,שהפסוקים שלפנינו מדויקים מאד כשיטת הרמב"ם ,משום שזהו
אמנם ההבדל בין מועד לנזקין ,לבין מועד ל"כופר" ,דהמועד לנזקין ,כל מה שנאמר בו
דין העדאה ,הוא רק כדי לעשותו ל"נודע כי שור נגח הוא" ,והיינו כדפירש"י" :לא היה
תם אלא נודע כי שור נגח הוא ,היום ,ומתמול שלשום ,הרי שלש נגיחות" ,וזה שפיר
נעשה גם על נגיחות שאינן "הורגות".
ואילו למועד ל"כופר" ,לא סגי במה שנודע שהוא "נגחן" ,אלא שאף לאחר דידעינן
ש"שור נגח" הוא ,עוד נאמר בו גם דין נוסף של "והועד בבעליו" ,היינו שדוקא על אותן
הנגיחות המדוברות בפסוק הקודם" :וכי יגח שור את איש או את אשה ומת" וגו' ,כלומר,
