Page 450 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 450
-11-17י21םkטacפ-Bמ5ש Pg: 450 - 1מרדכי ברכת חמת
ומטיין לבאר בשם מרן הרב זצוקללה"ה ,שהרי במקום ש"היה אסון" ,הטעם שהוא
פטור מממון ,הוא משום דינא ד"קים ליה בדרבה מינה" ,וכמבואר בגמ' ,שמכאן הוא
מקור הדין .והרי מבואר בפוסקים (וכן בתוס' כתובות לג :ד"ה לאו) ,דדין קלב"מ הוא רק
פטור בידי אדם ,ולא בידי שמים.
וזהו שדקדק כאן הכתוב ,שבמקום שאין אסון ,יבוא לבית דין ,ובמקום שאין רק בי"ד,
אינו מחויב .אבל בידי שמים ,הרי הוא מחויב ועומד לצאת ידי שמים .ודו"ק .ודפח"ח.
רצון העובר בניגחת אמו
ְו ִכי ִי ַּגח ׁשֹור ֶאת ִאיׁש אֹו ֶאת ִאּ ָׁשה ָו ֵמת ָסקֹול ִיָּס ֵקל ַהּׁשֹור וגו’ (כא ,כח)
בב"ק (לט ).תנן ,דשור האיצטדין שהרג אינו חייב מיתה ,שנאמר "כי יגח" ולא
שיגיחוהו .והטעם ,כיון שאינו מתכוין להרוג מעצמו ,אלא אחרים לימדוהו לכך ,פטור.
ולפ"ז לכאורה קשה ,הא דקי"ל (סנהדרין פ ).דבהמה הנוגחת ,היא וולדה אסורים
בהקרבה ,למ"ד עובר ירך אמו הוא ,כי נחשב שהשתתף עמה בנגיחה .והלא אף אם
נחשב חלק מאמו ,מ"מ ודאי שלא נתכוון לנגוח ,אלא אמו הגיחתו ,ומאי שנא משור
האיצטדין.
אמנם כבר כתבנו במק"א (יעו' ברכת מרדכי -ענינים ,סימן כג) ,של"עובר" אין דין של
"כפוי" ,אלא ש"רצונו" נמצא אצל האם ,כמו גם "שכלו" ,וכל הנצרך לביצוע "מעשיו"
של העובר .ולא דמי לשור האיצטדין ,שלא ברצונו הוא נוגח.
"או נודע" כי שור נגח הוא
ְו ִאם ׁשֹור ַנ ָּגח הּוא ִמ ְּת ֹמל ִׁש ְלׁ ֹשם ְוהּו ַעד ִּב ְב ָע ָליו ְוֹלא ִי ְׁש ְמֶרּנּו ְו ֵה ִמית ִאיׁש אֹו ִאָּׁשה
ַהּׁשֹור ִיָּס ֵקל ְו ַגם ְּב ָע ָליו יּו ָמתִ :אם ּ ֹכ ֶפר יּו ַׁשת ָע ָליו ְו ָנ ַתן ִּפ ְד ֹין ַנ ְפׁשֹו וגו’ (כא ,כט-ל)
