Page 515 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 515
תקיג 1-11-17ת2צckוaה Pg: 515 - 17-Bמרדכי ברכת
בצורת הקריעה ,בין דרך השחתה לשלא כדרך השחתה [עוד יש לדקדק בלשון הרמב"ם
דנקט "והקורע פי המעיל" ,מדוע לא כתב "הקורע את המעיל לוקה" ,ומה הוסיף במה
שכתב "פי" המעיל .ועיין שפ"א (יומא שם) .ודו"ק].
[עוד יש לעיין ,לשיטת המשל"מ דדוקא קריעה דרך השחתה אסורה ,תיפו"ל דלוקה
משום לאו ד"בל תשחית" (דברים כ ,יט) .ובשלמא לשיטת הרמב"ם (פ"ו מהל' מלכים ה"י),
דדוקא הקוצץ אילני מאכל לוקה משום "בל תשחית" ,אבל במילי אחריני לא עבר על בל
תשחית ,ואסור רק מדרבנן ,ואינו לוקה אלא מכת מרדות מדבריהם ,א"ש .אולם לדעת
שאר הראשונים [רבינו ירוחם (מישרים נתיב לא חלק ו דף קג) ,והיראים (סי' רצז) ,ועוד],
שאף על שאר דברים עובר ב"בל תשחית" ,צ"ב ,דתיפו"ל שהקורע בגדי כהן גדול בדרך
השחתה ,עובר משום "בל תשחית"].
ואשר נראה בעה"י ,שהרי ע"כ הפירוש בפשט הכתוב "לא יקרע" ,הוא "כדי שלא
יקרע" ,וכדמתרגם אונקלוס "דלא יתבזע" ,וכדהוכיח כן מרן הרב זצוקללה"ה מהא
דה"לא יקרע" חוזר ונשנה בפרשת פקודי ,דאיירי בסיפור העשייה ,ושם הרי לא שייך
לחזור על ה"לאוין" שאינם נוגעים לעצם העשייה [כך זכינו לשמוע בשעתו מפי שומעי
לקחו של מרן זללה"ה ,וזה נפלא].
והא דר"י יליף מהאי קרא ,דהמקרע עובר בלאו ,הוא אך משום דדייקה התורה
לכתוב בלשון שאינו ענין לעשיית ה"שפה לפיו" [שלא נאמר "שלא" יקרע ,אלא "לא"
יקרע ,וכמ"ש המפרשים ,יעויין גם בשפתי חכמים על אתר] .ומכאן ,שאף שלא בדרך
השחתה ,נאמר הלאו למלקות .שכן ה"לא יקרע" ,משמע לתרווייהו ,גם ל"דלא יתבזע",
שהוא ודאי מכוון לשלא בדרך השחתה ,ועל אותו אופן נאמר ה"לא יקרע".
ומכיון שכתב הרמב"ם "והוא הדין לכל בגדי כהונה" ,הרי לפי זה ע"כ שאף בשאר
בגדי כהונה חייבין גם על קריעה שלא בדרך השחתה .וזה הלא נסתר מדברי הרמב"ם
עצמו ,שכתב שאין חייבין [בשאר בגדי כהונה מיהת] אלא "בהשחתה" ,ולדעת ה"קרבן
חגיגה" ,רק על קריעת פי המעיל חייבין אף שלא בדרך השחתה ,אבל בשאר בגדי כהונה
אין חייבין אלא בדרך השחתה ,כמש"כ הרמב"ם ,וצ"ע בזה.
ויתכן לומר בשיטת הרמב"ם ,דשני דינים נפרדים הם ,ה"חפצא דאיסורא" ,היינו
החפצא דהקריעה ,מה נקרא "קרוע" "וקריעה" ,המנועים מלהיות בבגדי כהונה .ושאלה
אחרת היא ,מדין מעשה ה"מזיד" שלהם ,המחייב את עושיהם מלקות .שכן גם אם מצד
עצם מציאותם ,שם "קריעה" עלייהו ,אכתי לאו מזידין נינהו ,לענין מלקות.
כלומר ,אמנם החפצא של מעשהו" ,קריעה" הוא ,אבל אכתי ,לאו "מזיד" בקריעה
הוי .שכן מה שעשה אינו אלא ליופי וכדומה ,ומצדו אינו "קורע" ,אלא מייפה .או דרך
