Page 520 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 520
Pg: 520 - 17-Front 21-11-17תצוה מרדכי תקיח ברכת
כה"ג כשר לעבודה בלא "רביוי" ו"משיחה"
ִׁש ְב ַעת ָי ִמים ִי ְלָּב ָׁשם ַהּ ֹכ ֵהן ַּת ְח ָּתיו ִמָּב ָניו ֲא ֶׁשר ָי ֹבא ֶאל אֹ ֶהל מֹו ֵעד ְל ָׁשֵרת ַּבּ ֹק ֶדׁש
(כט ,ל)
והיינו ,שנאמר דין חינוך בהתמנות הכהן גדול ,ע"י שילבש בגדי כהונה שבעת ימים.
ברם ,כאן לא הוזכר בפירוש כהן גדול ,אלא שמתוך זה שנאמר כאן "אשר יבא אל אהל
מועד" ,מתוך זה למדנו ,שהמדובר הוא בכהן הגדול ,שרק הוא מותר להכנס לאוהל מועד
בפנים ביוה"כ.
אכן צ"ע ,אמאי לא מפורש להדיא בפסוק ,שהמדובר הוא על הכהן הגדול .מדוע נרמז
זאת ברמז בלבד ,ולא במפורש.
ואמר מרן הרב זצוקללה"ה ,שמכאן סמך לשיטת הראב"ד (בפ"ד מהל' כלי המקדש הי"ג),
דדין "נתרבה שבעה ונמשך שבעה" ,לכתחילה ,היינו דוקא לעבודת יוה"כ ,אבל בשאר
ימות השנה ,כשר לכתחילה אף בלא דין "ריבוי" ו"משיחה" .ופליג בזה על הרמב"ם,
יעו"ש.
ואשר לכן נאמר "אל אוהל מועד" ,שזה מיירי רק ביוה"כ ,שנכנסים לפני ולפנים.
ודפח"ח.
מצות אכילת קדשים יבום הכיפורים
ְו ָא ְכלּו ֹא ָתם ֲא ֶׁשר ֻּכַּפר ָּב ֶהם (כט ,לג)
ז"ל הרמב"ם (פ"י מהל' מעשה הקרבנות ה"א)" :אכילת החטאת והאשם מצות עשה,
שנאמר ואכלו אותם אשר כופר בהם ,כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים .וה"ה לשאר
הקדשים שאוכלין אותם הכהנים ,שאכילתן מצוה" .ע"כ.
והקשו ,מהא דביוה"כ אין אוכלין את השעיר הנעשה ביום ,והלא איסור אכילה
ביוה"כ הוא רק ב"ככותבת" ,ואילו מצות אכילת קדשים מתקיימת ב"כזית" ,ובאוכל
