Page 526 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 526
-11-17ש1אתack 2כ-Bי Pg: 526 - 17מרדכי תקכד ברכת
פסול היסח הדעת בקידוש ידו"ר
ְוָר ֲחצּו ַא ֲה ֹרן ּו ָב ָניו ִמ ֶּמּנּו ֶאת ְי ֵדי ֶהם ְו ֶאת ַר ְג ֵלי ֶהם (ל ,יט)
"היה עומד ומקריב על גבי המזבח כל הלילה ,לאורה [בבוקר] טעון
קידוש ידים ורגלים ,דברי רבי .רבי אלעזר בר"ש אומר ,כיון שקידש ידיו
ורגליו מתחילת עבודה ,אפילו מיכן ועד עשרה ימים אינו צריך לקדש"
(זבחים יט):
וצ"ע ,הלא אי אפשר לאדם שלא יישן תוך עשרה ימים [כמבואר בנדרים (טו,).
"הנשבע שלא יישן ג' ימים ,מלקין אותו וישן לאלתר" ,דהויא שבועת שוא] ,וכיון
שישן בתוך ימים אלו ,הרי השינה פוסלת בקידוש ידים ,כמבואר ברמב"ם (פ"ה מהל'
ביאת המקדש ה"ג) שהישן צריך לקדש שנית .וא"כ ,היאך מהני לר"א בר"ש קידוש ידים
לעשרה ימים ,הלא ודאי יישן בינתיים ושוב בעי קידוש חדש.
[הן אמת דבירושלמי יומא (פ"ב ה"א ,פ"ט ה"ב) איתא בדברי רבי אלעזר בר"ש" :כל
ג' ימים אינו צריך לקדש" .ויעו' שם בקרבן העדה ,דנקט בדוקא ג' ימים ,דיותר מזה
א"א שלא יישן בינתים .וכן היא הגירסא בתוספתא (פ"א דמנחות ה"ז)" :אפילו הוא עוסק
בעבודה ג' ימים" .אבל לגירסת הבבלי "אפילו מיכן ועד עשרה ימים" ,צ"ע כנ"ל].
והנה יש לעיין ,אם פסול "היסח הדעת" ,הוא דין ב"גברא" המתקדש ,או שהוא דין
ב"חפצא" של המים המקדשים .כלומר ,מי הוא ה"נפסל" בהיסח הדעת ,האם פעולת
המים על ה"כהן" ,אינה פועלת לאחר היסח הדעת .או שמא ה"מים" עצמם ,אינם
פועלים ואינם מקדשים את הכהן ,אם יש היסח הדעת.
ונראה נפ"מ בזה ,אם שייך למנוע פסול זה ,ע"י עמידת כהן אחר ,שיתן דעתו על הכהן
המקודש וידיו המקודשות ,שיהיו הידים משומרות .שכן ,אם "היסח הדעת" הוא פסול
בחלות הקדושה של המתקדש ,ודאי שאין נתינת דעתו של הכהן האחר מועילה לו,
שהרי סוכ"ס הסיח דעתו .אבל אם "היסח הדעת" הוא פסול במים עצמם ,יתכן שנתינת
דעת של כהן אחר שפיר מהניא ליה ,כיון שאין על המים שם היסח הדעת.
והנה הרמב"ם שם ,נקט ל"שינה" ו"היסח הדעת" וחילקם לשני פסולים .והלא
"שינה" ,אין לך היסח הדעת גדול מזה ,כמש"כ הר"י קורקוס שם (בפ"ה מהל' ביאת מקדש
ה"ח ,וכמו כן ידוע הדבר בדברי הרבה מן המפרשים והפוסקים ,בפרט כשמדברים לענין "ציץ"
