Page 531 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 531

‫‪-11-17‬ש‪1‬את‪ack 2‬כ‪-B‬י‪ Pg: 531 - 17‬מרדכי תקכט‬  ‫ברכת‬

‫ואשר נראה בעה"י‪ ,‬דאדרבה‪ ,‬לענין הלאו ד"במתכונתו"‪ ,‬אף אביי ס"ל דלקי‪" ,‬משום‬
‫דעבר אמימרא דרחמנא"‪ .‬דהואיל ולא משכחת עשיית "במתכונתו" בלא נס [לר"י]‪,‬‬
‫הו"ל כאילו גלי קרא דלוקין על עצם ה"לאו"‪ .‬דהא גלי קרא שיש מלקות על כל לאו‬
‫[כדילפינן מ"סמוכין" דשעטנז]‪ ,‬ומאחר שנאמר לאו מפורש על עשיית "במתכונתו"‬

          ‫בשמן המשחה‪ ,‬לכן הו"ל כגילוי מפורש דלקי על לאו זה גם כשאין לו חלות‪.‬‬

‫וגם לדברי המנח"ח‪ ,‬שאינו לוקה אליבא דרבא‪ ,‬אלא כשה"לא תעביד" גרם את ה"לא‬
‫מהני"‪ .‬משא"כ אי לא מהני גם ללא ה"לא תעביד"‪ ,‬בכה"ג אינו לוקה אף לרבא‪ .‬והלא‬
‫בניד"ד הו"ל לא מהני‪ ,‬גם ללא ה"לא תעביד"‪ ,‬שהרי אין לו קיום "במתכונתו" אלא ע"י‬
‫מעשה ניסים‪ .‬מ"מ שאני לאו זה ד"במתכונתו"‪ ,‬שאין בכך כדי לפוטרו ממלקות‪ ,‬כיון‬
‫דהו"ל כאילו גילתה תורה שחייבין מלקות על לאו זה‪ ,‬אע"פ שאין קיום ל"במתכונתו"‬

                                                                ‫בפועל‪ ,‬כמש"נ‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

            ‫"שני טיפי מרגליות" על זקנו של אהרן‬

‫ַעל ְּב ַׂשר ָא ָדם ֹלא ִיי ָסְך וגו’‪ִ :‬איׁש ֲא ֶׁשר ִיְר ַקח ָּכ ֹמהּו ַו ֲא ֶׁשר ִי ֵּתן ִמ ֶּמּנּו ַעל ָזר ְו ִנ ְכַרת‬
                                                         ‫ֵמ ַע ָּמיו (ל‪ ,‬לב‪-‬לג)‬

‫"ת"ר‪ ,‬כשמן הטוב [וגו’] יורד על הזקן זקן אהרן וגו’ (תהילים קלג‪,‬‬
‫ב)‪ ,‬כמין שני טיפי מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו‪ .‬אמר רב פפא‪,‬‬
‫תנא‪ ,‬כשהוא מספר עולות ויושבות לו בעיקר זקנו‪ .‬ועל דבר זה היה‬
‫משה דואג‪ ,‬אמר‪ ,‬שמא חס ושלום מעלתי בשמן המשחה‪ .‬יצתה בת קול‬
‫ואמרה‪ ,‬כשמן הטוב וגו’ כטל חרמון (שם‪ ,‬ג)‪ ,‬מה טל חרמון אין בו‬
‫מעילה אף שמן המשחה שבזקן אהרן אין בו מעילה‪ .‬ועדיין היה אהרן‬
‫דואג‪ ,‬אמר‪ ,‬שמא משה לא מעל אבל אני מעלתי‪ .‬יצתה בת קול ואמרה‬
‫לו‪ ,‬הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד (שם‪ ,‬א)‪ ,‬מה משה לא‬

                                    ‫מעל אף אתה לא מעלת" (הוריות יב‪).‬‬

‫וצ"ע‪ ,‬הרי מפורש בקרא כאן‪ ,‬שהסך משמן המשחה על בשרו עובר בלאו וחייב כרת‪.‬‬
‫ובכריתות (ז‪ ).‬אמרו‪ ,‬שאפי' כהן גדול שנטל משמן שעל ראשו וסך על מעיו‪ ,‬עובר בלאו‬
‫ד"על בשר אדם לא ייסך"‪ .‬ומדוע א"כ דאגו משה ואהרן משום איסור "מעילה" גרידא‪,‬‬
   526   527   528   529   530   531   532   533   534   535   536