Page 530 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 530

‫‪-11-17‬ש‪1‬את‪ack 2‬כ‪-B‬י‪ Pg: 530 - 17‬מרדכי‬  ‫תקכח ברכת‬

‫אבל ה"כן" של הכיור‪ ,‬הלא מציאות ה"כלי" שלו‪ ,‬אינה תלויה כלל בכיור [ואך שבא‬
‫לשמש עבור הכיור]‪ .‬לכן‪ ,‬אע"פ שבפועל משתמשים בו להיות "כן" לכיור‪ ,‬אבל ה"כלי"‬
‫שבו‪ ,‬מציאות כשעלצמה היא‪ ,‬שאינה תלויה בכיור‪ ,‬ולפיכך אין המשיחה של הכיור‪,‬‬

                                                               ‫חיילא על ה"כן"‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

           ‫יאסור עשיית שמן המשחה "במתכונתו"‬

                                          ‫ּו ְב ַמ ְתֻּכ ְנּתֹו ֹלא ַת ֲעׂשּו ָּכ ֹמהּו (ל‪ ,‬לב)‬

‫"ת"ר‪ ,‬שמן המשחה שעשה משה במדבר היו שולקים בו את העיקרים‪,‬‬
‫דברי רבי יהודה‪ .‬רבי יוסי אומר‪ ,‬והלא לסוך את העיקרים אינו סופק‪,‬‬
‫אלא שורין את העקרים במים ומציף עליו שמן וקולט את הריח וקפחו‪.‬‬
‫אמר לו רבי יהודה‪ ,‬וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה‪ ,‬והלא תחלתו‬
‫שנים עשר לוגין וממנו היה נמשח משכן וכליו אהרן ובניו כל שבעת ימי‬

                     ‫המלואים וכולו קיים לעתיד לבוא" וכו’ (הוריות יא‪):‬‬

‫וצ"ע‪ ,‬כיון שהרבה ניסים נעשו בשמן המשחה [אליבא דר"י]‪ ,‬א"כ למאי בעינן את‬
‫האזהרה ד"ובמתכנתו לא תעשו כמהו" (להלן פסוק לב)‪ ,‬הרי לא יתכן לעשותו "במתכונתו"‬

                                                             ‫בלא מעשה ניסים‪.‬‬

‫והנה היה אפש"ל‪ ,‬דתליא בפלוגתא דאביי ורבא (תמורה ד‪ ,):‬בכל מילתא דאמר רחמנא‬
‫לא תעביד‪ ,‬אי עביד מהני או לאו‪ .‬דלרבא דס"ל אי עביד מהני‪ ,‬ה"נ בשמן המשחה‪ ,‬אע"פ‬

         ‫שלא עשאו "במתכונתו"‪ ,‬אפילו הכי לוקה‪ ,‬משום דקעבר אמימרא דרחמנא‪.‬‬

‫אבל יעו' במנח"ח (מצוה שלט אות כד‪ ,‬ומצוה תקלג אות ב)‪ ,‬דרבא לא מחייב מלקות אלא‬
‫היכא דה"לא תעביד" גרם את ה"לא מהני"‪ ,‬היינו דלא אהנו מעשיו מחמת האיסור‪ .‬אבל‬
‫היכא דלא אהנו מעשיו מכח איזה טעם צדדי‪ ,‬ולאו דוקא מחמת ה"לא תעביד"‪ ,‬בכה"ג‬

                                              ‫רבא נמי מודה שאינו לוקה‪ .‬יעו"ש‪.‬‬

‫והרי לפ"ז‪ ,‬כיון שלא יתכן לעשות "במתכונתו" של שמן המשחה בלא נס‪ ,‬א"כ אפילו‬
‫רבא נמי מודה דאינו לוקה‪ ,‬שכן מה שלא הועילו לו מעשיו אינו משום ה"לא תעביד"‪,‬‬

        ‫אלא מחמת שלא יתכן לעשותו "במתכונתו" בלא נס‪ .‬והדרא קושיא לדוכתא‪.‬‬
   525   526   527   528   529   530   531   532   533   534   535