Page 533 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 533

‫תקלא‬  ‫‪-11-17‬ש‪1‬א‪2‬ת ‪ront‬כ‪-F‬י‪ Pg: 533 - 17‬מרדכי‬  ‫ברכת‬

‫והנה שיטת רבי יונתן היא‪ ,‬שבין כשנאמר "קח"‪ ,‬ובין כשנאמר "ויקחו"‪ ,‬הכוונה היא‬
‫"משל ציבור"‪ ,‬ומה ת"ל קח‪" ,‬כביכול משלך אני רוצה יותר משלהם"‪ .‬והרי תרתי כלול‬
‫בדבריו‪ .‬חדא‪ ,‬שאם נאמרה הלכה שיביאו "משל ציבור"‪ ,‬לא יתכן "משלך"‪ ,‬וכדפירש"י‬
‫שם‪" :‬כביכול אם היה ציבור יכול להתכפר משל יחיד" [כלומר‪ ,‬אילו היה יכול‪ ,‬אבל‬

                                                             ‫להלכה אינו יכול]‪.‬‬

‫ועוד כלול בדברי ר"י‪ ,‬שמה שאמר לו הקב"ה "קח לך"‪ ,‬כך פירושו‪" :‬כביכול‪ ,‬כלומר על‬
‫כרחנו יאמר כן כאילו אפשר לומר כן" [פירש"י שם]‪ .‬היינו‪ ,‬שאילו היה אפשר להביאם‬

                                           ‫משל יחיד‪ ,‬הייתי רוצה דוקא "משלך"‪.‬‬

‫ומעתה‪ ,‬אף לשיטת רבי יאשיה‪ ,‬שאמר "קח לך משלך"‪ ,‬אין הכוונה אלא להעדיף את‬
‫של משה על של אחרים‪ .‬משום שכשהנשיאים הביאו‪ ,‬לא היתה זאת "נדבת הציבור"‪,‬‬
‫אלא נדבת יחידים‪ ,‬ומתוך נדבתם של היחידים‪ ,‬חפץ הוא הקב"ה‪ ,‬כביכול‪ ,‬את של משה‪.‬‬

‫[ואם תאמר‪ ,‬דלמא הביאו הנשיאים באופן ש"מסרו לציבור"‪ ,‬כדקי"ל בר"ה (ז‪" ).‬ויחיד‬
‫שהתנדב משלו כשר‪ ,‬ובלבד שמסרם לציבור"‪ .‬זה אינו‪ ,‬דמנא להו לנשיאים שנדבתם‬
‫צריכה להיות משל ציבור דוקא‪ ,‬הלא לשיטתו‪ ,‬רק כשנאמר "ויקחו"‪ ,‬מורה הדבר על‬
‫"ציבור"‪.‬ותו‪ ,‬אם הביאו ומסרו לציבור‪ ,‬מנלן שלאחר קיום ה"קח לך" של משה רבינו‪,‬‬
‫היינו ה"הקדש"‪ ,‬לא "מסר" משה רבינו את נדבתו שנדב ל"ציבור"‪ ,‬ונמצא שהתקיימו‬

   ‫תרווייהו‪ ,‬גם ה"קח לך"‪ ,‬וגם "משל ציבור"‪ .‬והתיישבה ההערה ממה נפשך‪ ,‬בעה"י]‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

                  ‫שמירת הקטורת מטומאה‬

               ‫ְו ָע ִׂשי ָת ֹא ָתּה ְק ֹטֶרת ֹר ַקח ַמ ֲע ֵׂשה רֹו ֵק ַח ְמ ֻמָּלח ָטהֹור ֹק ֶדׁש (ל‪ ,‬לה)‬

                           ‫"ממולח יהיה וטהור יהיה וקדש יהיה" (רש"י)‬

‫וביארו המפרשים‪ ,‬שנאמרו כאן ג' ענינים שונים‪ :‬ממולח‪ ,‬טהור וקדוש‪ .‬ובפשטות‪,‬‬
                                 ‫הביאור ב"טהור יהיה"‪ ,‬היינו אזהרה שלא תטמא‪.‬‬

‫וצ"ע‪ ,‬הלא סממני הקטורת‪ ,‬בכלל "דברים שאינם מקבלים טומאה" הם‪ ,‬כדתנן‬
‫(עוקצין פ"ג מ"ה) "הקושט והחמס וראשי בשמים וכו' אינם מקבלים טומאה"‪ .‬ופי' רע"ב‬
   528   529   530   531   532   533   534   535   536   537   538