Page 527 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 527

‫תקכה‬  ‫‪-11-17‬ש‪1‬את‪ack 2‬כ‪-B‬י‪ Pg: 527 - 17‬מרדכי‬  ‫ברכת‬

‫בבגד"כ‪ ,‬ולענין היסח הדעת בתפילין)‪ ,‬ואמאי נקט הרמב"ם "שינה" בפנ"ע‪ ,‬כמו שכתב שם‬
                                                             ‫"אחד מארבעתן"‪.‬‬

‫ואם זאת הערה‪ ,‬יתכן להוכיח מכאן‪ ,‬שלא כל נמנום הוא בכלל "שינה"‪ ,‬אע"פ שהוא‬
‫בכלל "היסח הדעת"‪ .‬שכן יתכן נמנום [כשהוא בא מתוך הכרח של מי שלא ישן ג' ימים]‪,‬‬

                               ‫שאינו בכלל "שינה"‪ ,‬אבל הוא בכלל "היסח הדעת"‪.‬‬

‫אשר לפי מה ששאלנו לעיל‪ ,‬יתכן‪ ,‬שעל היסח הדעת של נמנום [שאין בו משום‬
‫"שינה" כאמור]‪ ,‬יועיל שומר או אדם הנותן דעתו של הידים המקודשות [זה ודאי לא‬

                       ‫יועיל על שינה‪ ,‬שהרי "שינה" היא פסול מצד עצמו‪ ,‬כאמור]‪.‬‬

‫ותתיישב לפ"ז‪ ,‬הקושיא גם לפי הגירסא ד"מכאן ועד עשרה ימים"‪ ,‬ולא תיקשי‪,‬‬
‫שהרי לא יתכן שלא ישן‪ .‬דלפמשנ"ת‪ ,‬הא שפיר יתכן שינמנם מתוך ההכרח‪ ,‬וע"ז תועיל‬

                  ‫נתינת הדעת של כהן אחר‪ .‬וע"ז חידש ר"א‪ ,‬שהלינה אינה פוסלת‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

               ‫היתר הקרבת "מר דרור" לפני ה’‬

                                  ‫ְו ַא ָּתה ַקח ְלָך ְּב ָׂש ִמים ֹראׁש ָמר ְּדרֹור (ל‪ ,‬כג)‬

‫יש מן הראשונים שביארו‪ ,‬ש"מר דרור" הוא דם הנעשה בגרון הצבי [ראה רמב"ן‬
                                                                         ‫כאן]‪.‬‬

‫והנה הטור (או"ח סי' רטז‪ ,‬א) הביא מחלוקת הראשונים‪ ,‬אם "מר" מותר באכילה‪ .‬דעת‬
‫הרמ"ה שאסור לאכלו‪ ,‬משום חשש דם‪ ,‬ודעת רבינו יונה שמותר לאוכלו‪ ,‬דפירשא‬

                                                             ‫בעלמא הוא‪ .‬ע"ש‪.‬‬

‫ובחולין (צ‪ :‬וכן במנחות ה‪ ).‬ילפינן מדכתיב (יחזקאל מה‪ ,‬טו) "ממשקה ישראל"‪ ,‬שמותר‬
‫להקריב לפני ה'‪ ,‬דוקא מדבר המותר באכילה לישראל‪ .‬ועי' במנחות (ה‪" ,):‬חלב ודם‬
‫יוכיחו שאסורין להדיוט ומותרין לגבוה‪ ,‬מה לחלב ודם שכן אין באין מכלל היתר"‪,‬‬
‫ופירש"י‪" :‬שכל שאר הבהמה מותרת להדיוט"‪ .‬יעו"ש‪ .‬ומבואר‪ ,‬שלא מצאנו מין טמא‬

                                                            ‫שדמו מותר לגבוה‪.‬‬

‫ולפ"ז צ"ע‪ ,‬לשיטת הרמ"ה שה"מר" אסור באכילה‪ ,‬א"כ היכי שרי להקריבו לפני ה'‬
   522   523   524   525   526   527   528   529   530   531   532