Page 235 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 235

‫‪Pg: 235 - 8-Back 21-10-25‬‬

‫מוהר"ן הלר‬  ‫תורה קכט‬                             ‫________ ליקוטי‬

              ‫ליקוטים‬

‫בהתפשטות הגשמיות ובביטול לאור אין שנאמר על הבית המקדש‪ .‬ומשם למדו רז"ל‬
‫סוף‪ .‬כי שם עיקר הארת א"ס בחינת ארץ שהקב"ה מתפלל‪ .‬עד שזוכין עי"ז לרחמים‬
                                                 ‫אשר ד' אלקיך דורש אותה תמיד עיני ד' וכו'‪.‬‬
‫גדולים כמבואר בפנים‪ .‬ע"כ‪ .‬ועי"ש שם (סי'‬          ‫בחי' גלגלא דעינא המבואר בפנים‪ .‬ומחמת‬
                  ‫קי"ז‪ ,‬ד"ה ומבואר בפנים וכו')‪.‬‬  ‫שא"י היא בבחי' מעין עולם הבא כנ"ל‪ .‬על‬

                                                 ‫כן אמרו רז"ל המהלך ד' אמות בארץ ישראל‬
                                                 ‫מובטח לו שהוא בן עולם הבא‪.‬‬
‫ובבאר מים חיים (שלח‪ ,‬טו)‪ :‬וחיבה יתירה‬
‫נודעת להמרגלים אשר שלח יהושע שנאמר‬
‫בהם (יהושע ב'‪ ,‬א') ויבואו בית אשה זונה‬           ‫עוד שם (ליקוטי קמא‪ ,‬ק')‪ :‬עיקר המוחין‬
‫ושמה רחב וישכבו שמה‪ .‬כי י"ה הושיע אותם‬           ‫שהם בחינת י"ה הם בא"י בחינת י"ה בארץ‬
‫מלטעות בעצת מרגלים שהוציאו דיבת הארץ‬             ‫החיים ואמרו בתיקונים אוירא דא"י מחכים‬
‫לומר ארץ אוכלת יושביה כי פירותיה לרוב‬            ‫מהסטרא דחכמה דאיהו אות יו"ד‪ .‬וכן אמרו‬
‫שמנם וגדלם קשין לגוף כחרבות וממיתין‬              ‫ארעא דישראל מותבא דאת ה"א‪ .‬ושם עיקר‬
‫את בעליהן‪ .‬או אפשר ארץ אוכלת יושביה‬              ‫התורה כי אין תורה כתורת א"י‪ .‬ושם מאירין‬
‫לפי ששומן הפירות גדול עד שהאוכלם נמשך‬            ‫כל הע' פנים לתורה כמו שכתוב כי יפלא‬
‫מאוד אחרי התאוות והחמדות הגופניות ובא‬            ‫ממך דבר וכו' וקמת ועלית וכו'‪ .‬ושם שורש‬
‫על ידי זה לעבור כל העבירות כמאמר הכתוב‬           ‫כל המדות טובות כמו שכתוב טובה הארץ‬
‫(דברים ל"א‪ ,‬כ') כי אביאנו אל האדמה ואכל‬          ‫מאד מאד על דרך שאמרו ז"ל כל מאדך בכל‬
‫ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים וגו'‪ .‬ועל‬          ‫מדה ומדה‪ .‬וכן שם עיקר הכנעת כל המדות‬
‫ידי זה ותקיא הארץ את הדרים עליה ואוכלת‬           ‫רעות בחינת ארץ אוכלת יושביה שמהפך‬
‫יושביה‪ .‬ואמנם טעות גדול טעו‪ .‬כי לכו‬              ‫את האדם מרע לטוב גמור וכו'‪ .‬וכמבואר‬
‫לחמו בלחמי כאמור‪ .‬ואדם האוכלם לשם ה'‬             ‫במקום אחר‪ .‬וכתיב ובערת הרע מקרבך‪.‬‬
‫שלא לתאותו‪ ,‬ודאי כי יפין הם מאוד לנפש‬            ‫ושם נקראים אדם בחינת והארץ נתן לבני‬
‫ולגוף‪ .‬ואכלת ושבעת וברכת את ה'‪ ,‬לא ח"ו‬           ‫אדם וכנ"ל בסי' ו'‪ .‬וכתיב אנכי עשיתי ארץ‬
‫להרשיע מזה אם אוכלן אדם על דרך הנזכר‬             ‫ואדם עליה בראתי‪ .‬וזה שכתוב להדוף את‬
‫בזה השולחן אשר לפני ה'‪ .‬ועל כן מרגלי‬             ‫כל אויביך מפניך וכן ויגרש מפניך אויב‬
‫יהושע לא טעו בזה‪ ,‬אדרבה ידעו כי טובה‬             ‫וכיוצא בזה הרבה מפניך דייקא‪ .‬כי האויבים‬
‫הארץ ויאכלו וישבעו מטובה לילך בהם בדרך‬           ‫שאחיזתם בבחינת האנפין חשוכין נופלין‬
‫המלך מלכו של עולם ברוך הוא‪ .‬ועל כן העיד‬          ‫ונתבטלין בבחי' צרי ואויבי לי המה כשלו‬
‫הכתוב עליהם‪ ,‬ויבואו וגו' וישכבו שמה‪ .‬כי‬          ‫ונפלו ע"י שישראל מבטלין כל המדות רעות‪.‬‬
‫וישכב הוא בחינת יש כ"ב המורה על כ"ב‬              ‫וזוכין להשיג בתורה בחינת אנפין נהורין‬
‫אתוון דאורייתא (כמו שאיתא בתיקוני זוהר‬           ‫שהם בחינת י"ה שעל שם זה נקראים אדם‬
                                                 ‫כמבואר בפנים עיקר שלימות הדעת והמוחין‬
‫הוא בא"י ושם עיקר שלימות התורה תיקון י"ח‪ ,‬ל"ד)‪ .‬והם אף על פי שנכנסו לבית‬
‫ושלימות התשובה‪ .‬ועי"ז נמשך רחמנות רחב הזונה לא עשו שם כלום כי אם וישכבו‬
‫עד שנתעורר עי"ז בחינת תפלת ד' שהוא שהוא תיקון אותיות התורה על ידי העלאת‬
‫ג"כ בא"י בבחינת ושמחתים בבית תפלתי הניצוצות כנודע לטועמי מעץ החיים‪.‬‬
   230   231   232   233   234   235   236   237   238   239   240