Page 236 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 236
מוהר"ן Pg: 236 - 8-Front 21-10-25 ולר ליקוטי
תורה קכט
וְ ַעל ּכֵן ֲאפִּלּו 'הַ ְמהַּלְֵך ַאְרּבַע ַאּמֹות ּבְ ֶאֶרץ יִשְָֹר ֵאלֻ ,מבְ ָטח לֹו ׁשֶהּוא ּ ֶבן עֹולָם ַהּ ָבא' ּכְמֹו
ׁשֶ ָא ְמרּו ַרּבֹו ֵתינּו ,ז ִכְרֹונָם לִבְָרכָה ׁשָם.
וְזֶהּו ּגַם ּכֵן ִענְ ָין הַ ְמבֹ ָאר ּ ְב ָמקֹום ַא ֵחר (לעיל בסימן ק"א) ַעל ּפָסּוקִ ּ" :בקְֹרב ָעלַי ְמֵר ִעים
לֶ ֱאכֹל ֶאת ּ ְב ָֹשִרי"ׁ .שֶּכְלַל הָ ִענְיָן ׁשָםּ ,כְׁ ֶש ֲאנִי רֹוצֶה ׁשֶּיִ ְקְרבּו ּ ְתֵרין ֵר ִעין ּ ְדלָא ִמ ְתּפְָרׁשִין,
ֲאנִי צִָריְך לֶ ֱאכֹל ֶאת ּבְשִָֹריַ ,היְנּו לְ ַהכְנִי ַע ַה ֹח ֶמרְ .וז ֶהּו' :לֶ ֱא ֹכל ֶאת ּבְשִָֹרי'' ,לֶ ֱא ֹכל' ּ ַד ְי ָקא.
ׁשֶּ ָצִריְך ׁ ֶשהַּנֶפֶׁש ּ ֹתאכַל ַהּ ָב ָֹשרֶ ׁ ,שּ ִת ְת ַהּפְֵך לְ ַמהּו ָתּה.
ְוז ֶהּו (שיר השירים ה)ִ " :אכְלּו ֵר ִעים" ,הַיְנּו ּ ְתֵרין ֵר ִעין ּ ְדלָא ִמ ְתּפְָרׁשִיןֶ ׁ ,ש ֵהם ַהּמֹ ִחין
ַהּקְדֹוׁשִיםׁ ,שֶּצְִריכִים ׁ ֶש ַהּ ֹמחַ וְהַּ ַד ַעת הַּ ָקדֹוׁש ֹיאכַל ֶאת הַּגּוףְ ּ ,ד ַהיְנּו ׁ ֶש ַהּגּוף ִי ְת ַהּפְֵך לְ ַמהּות
ַהּנְׁשָ ָמה הַּקְדֹוׁשָהׁ ,שֶהּוא הַּמֹ ַח ְו ַהּ ַד ַעת (כמבאר במקום אחר)ׁ .שֶּז ֶהּו ּ ְבחִינַת ֲאכִילָהׁ ,שֶ ַהּ ָמזֹון
נִ ְתהַּפְֵך לַּנִּזֹון ּכַּנַ"ל_ _ _ _ _ _ _ _.
ועל כן אפילו "המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא",
כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שם (כתובות קיא) .כלומר שנהפך כביכול לחומר של
עולם הבא.
וזהו גם כן ענין המבואר במקום אחר (לעיל סימן ק"א) על פסוק "בקרוב עלי מרעים
לאכל את בשרי" (תהלים כז) .שכלל הענין שם ,כשאני רוצה שיקרבו "תרין רעין דלא
מתפרשין" (שני חברים שאינם נפרדים) (עיין לעיל סי' קי"א בליקוטים) ,אני צריך לאכול את
בשרי ,היינו להכניע החומר .וזהו "לאכול את בשרי"" ,לאכול" דיקא ,שצריך שהנפש
תאכל הבשר ,כלומר שתתהפך למהותה.
וזהו (שיר השירים ה)" :אכלו רעים" ,היינו "תרין רעין דלא מתפרשין" (שני ֵרעים שלא
נפרדים) ,שהם המוחין הקדושים שהם חב"ד ,ה) שצריכים שהמח ,חכמה ובינה והדעת
הקדוש ,המחבר ביניהם ומשפיע לגוף ,יאכל את הגוף ,שהוא חג"ת נהי"מ ,דהיינו
ליקוטים
והנה לעת עתה בגלות אין יחוד וחיבור ה) עיין לעיל (סי' ק"א בליקוטים) .ובאהבת
בין שני האהבות ,ועל כן עתה השם הוא
בבחינת הוי"ה ,ונתחלק לשני בחינות ,היינו שלום (בראשית ,יתרו ,ועוד) :דהנה ידוע ומבואר
י"ה רומז לחכמה ובינה ,אבא ואמא ,תרין רעין אצלנו כמה פעמים (עי' ד"ה בראשית) שיש
דלא מתפרשין לעלמין ,בחינת אהבת רעים. שני מיני אהבות ,היינו אהבת רעים ואהבת
ו"ה הוא זעיר אנפין ונוקבא ,בחינת דודים, דודים .אהבת רעים איהי אהבה תמידית ,על
כי לפעמים יש יחוד וזיווג ביניהם ופעמים דרך תרין רעין דלא מתפרשין ,ואהבה זו היא
אין יחוד ביניהם .אבל לעתיד במהרה בימינו אהבה עוממת ,כי תענוג תמידי אינו תענוג
יהיה השם יהי"ה ,ולא יהיה שום התחלקות (עי' צוואת הריב"ש אות קיא) ,ואהבת דודים
בין האהבות ,כמבואר בלקוטי תורה בפסוק איהי אהבה שאינה תמידית ,רק לפעמים יש
(זכריה יד ט) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו התרחקות ,ואחר הריחוק נעשה התקרבות
מחדש ביתר שאת .וצריך שלא יהא שום
התחלקות בין האהבות ,היינו שיהא תענוג אחד ,ועיין בפרשת ויקהל (ד"ה או יאמר ששת)
תמידי ,ואף על פי כן יורגש כאילו היא בפסוק ששת ימים תעשה מלאכה ,שביארנו
שם באריכות. התחדשות האהבה.
