Page 236 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 236

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 236 - 8-Front 21-10-25‬‬           ‫ולר ליקוטי‬

             ‫תורה קכט‬

‫וְ ַעל ּכֵן ֲאפִּלּו 'הַ ְמהַּלְֵך ַאְרּבַע ַאּמֹות ּבְ ֶאֶרץ יִשְָֹר ֵאל‪ֻ ,‬מבְ ָטח לֹו ׁשֶהּוא ּ ֶבן עֹולָם ַהּ ָבא' ּכְמֹו‬
                                             ‫ׁשֶ ָא ְמרּו ַרּבֹו ֵתינּו‪ ,‬ז ִכְרֹונָם לִבְָרכָה ׁשָם‪.‬‏‬

‫וְזֶהּו ּגַם ּכֵן ִענְ ָין הַ ְמבֹ ָאר ּ ְב ָמקֹום ַא ֵחר (לעיל בסימן ק"א) ַעל ּפָסּוק‪ִ ּ" :‬בקְֹרב ָעלַי ְמֵר ִעים‬
‫לֶ ֱאכֹל ֶאת ּ ְב ָֹשִרי"‪ׁ .‬שֶּכְלַל הָ ִענְיָן ׁשָם‪ּ ,‬כְׁ ֶש ֲאנִי רֹוצֶה ׁשֶּיִ ְקְרבּו ּ ְתֵרין ֵר ִעין ּ ְדלָא ִמ ְתּפְָרׁשִין‪,‬‬
‫ֲאנִי צִָריְך לֶ ֱאכֹל ֶאת ּבְשִָֹרי‪ַ ,‬היְנּו לְ ַהכְנִי ַע ַה ֹח ֶמר‪ְ .‬וז ֶהּו‪' :‬לֶ ֱא ֹכל ֶאת ּבְשִָֹרי'‪' ,‬לֶ ֱא ֹכל' ּ ַד ְי ָקא‪.‬‬

                                 ‫ׁשֶּ ָצִריְך ׁ ֶשהַּנֶפֶׁש ּ ֹתאכַל ַהּ ָב ָֹשר‪ֶ ׁ ,‬שּ ִת ְת ַהּפְֵך לְ ַמהּו ָתּה‪.‬‬
‫ְוז ֶהּו (שיר השירים ה)‪ִ " :‬אכְלּו ֵר ִעים"‪ ,‬הַיְנּו ּ ְתֵרין ֵר ִעין ּ ְדלָא ִמ ְתּפְָרׁשִין‪ֶ ׁ ,‬ש ֵהם ַהּמֹ ִחין‬
‫ַהּקְדֹוׁשִים‪ׁ ,‬שֶּצְִריכִים ׁ ֶש ַהּ ֹמחַ וְהַּ ַד ַעת הַּ ָקדֹוׁש ֹיאכַל ֶאת הַּגּוף‪ְ ּ ,‬ד ַהיְנּו ׁ ֶש ַהּגּוף ִי ְת ַהּפְֵך לְ ַמהּות‬
‫ַהּנְׁשָ ָמה הַּקְדֹוׁשָה‪ׁ ,‬שֶהּוא הַּמֹ ַח ְו ַהּ ַד ַעת (כמבאר במקום אחר)‪ׁ .‬שֶּז ֶהּו ּ ְבחִינַת ֲאכִילָה‪ׁ ,‬שֶ ַהּ ָמזֹון‬

                        ‫נִ ְתהַּפְֵך לַּנִּזֹון ּכַּנַ"ל‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬

‫ועל כן אפילו "המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא"‪,‬‬
‫כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שם (כתובות קיא)‪ .‬כלומר שנהפך כביכול לחומר של‬

                                                                           ‫עולם הבא‪.‬‬
‫וזהו גם כן ענין המבואר במקום אחר (לעיל סימן ק"א) על פסוק "בקרוב עלי מרעים‬
‫לאכל את בשרי" (תהלים כז)‪ .‬שכלל הענין שם‪ ,‬כשאני רוצה שיקרבו "תרין רעין דלא‬
‫מתפרשין" (שני חברים שאינם נפרדים) (עיין לעיל סי' קי"א בליקוטים)‪ ,‬אני צריך לאכול את‬
‫בשרי‪ ,‬היינו להכניע החומר‪ .‬וזהו "לאכול את בשרי"‪" ,‬לאכול" דיקא‪ ,‬שצריך שהנפש‬

                                             ‫תאכל הבשר‪ ,‬כלומר שתתהפך למהותה‪.‬‬
‫וזהו (שיר השירים ה)‪" :‬אכלו רעים"‪ ,‬היינו "תרין רעין דלא מתפרשין" (שני ֵרעים שלא‬
‫נפרדים)‪ ,‬שהם המוחין הקדושים שהם חב"ד‪ ,‬ה) שצריכים שהמח‪ ,‬חכמה ובינה והדעת‬
‫הקדוש‪ ,‬המחבר ביניהם ומשפיע לגוף‪ ,‬יאכל את הגוף‪ ,‬שהוא חג"ת נהי"מ‪ ,‬דהיינו‬

                                    ‫ליקוטים‬

‫והנה לעת עתה בגלות אין יחוד וחיבור‬         ‫ה) עיין לעיל (סי' ק"א בליקוטים)‪ .‬ובאהבת‬
‫בין שני האהבות‪ ,‬ועל כן עתה השם הוא‬
‫בבחינת הוי"ה‪ ,‬ונתחלק לשני בחינות‪ ,‬היינו‬    ‫שלום (בראשית‪ ,‬יתרו‪ ,‬ועוד)‪ :‬דהנה ידוע ומבואר‬
‫י"ה רומז לחכמה ובינה‪ ,‬אבא ואמא‪ ,‬תרין רעין‬  ‫אצלנו כמה פעמים (עי' ד"ה בראשית) שיש‬
‫דלא מתפרשין לעלמין‪ ,‬בחינת אהבת רעים‪.‬‬       ‫שני מיני אהבות‪ ,‬היינו אהבת רעים ואהבת‬
‫ו"ה הוא זעיר אנפין ונוקבא‪ ,‬בחינת דודים‪,‬‬    ‫דודים‪ .‬אהבת רעים איהי אהבה תמידית‪ ,‬על‬
‫כי לפעמים יש יחוד וזיווג ביניהם ופעמים‬     ‫דרך תרין רעין דלא מתפרשין‪ ,‬ואהבה זו היא‬
‫אין יחוד ביניהם‪ .‬אבל לעתיד במהרה בימינו‬    ‫אהבה עוממת‪ ,‬כי תענוג תמידי אינו תענוג‬
‫יהיה השם יהי"ה‪ ,‬ולא יהיה שום התחלקות‬       ‫(עי' צוואת הריב"ש אות קיא)‪ ,‬ואהבת דודים‬
‫בין האהבות‪ ,‬כמבואר בלקוטי תורה בפסוק‬       ‫איהי אהבה שאינה תמידית‪ ,‬רק לפעמים יש‬
‫(זכריה יד ט) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו‬    ‫התרחקות‪ ,‬ואחר הריחוק נעשה התקרבות‬
                                           ‫מחדש ביתר שאת‪ .‬וצריך שלא יהא שום‬
‫התחלקות בין האהבות‪ ,‬היינו שיהא תענוג אחד‪ ,‬ועיין בפרשת ויקהל (ד"ה או יאמר ששת)‬
‫תמידי‪ ,‬ואף על פי כן יורגש כאילו היא בפסוק ששת ימים תעשה מלאכה‪ ,‬שביארנו‬
        ‫שם באריכות‪.‬‬                          ‫התחדשות האהבה‪.‬‬
   231   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241