Page 29 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 29
מוהר"ן כט Pg: 29 - 1-Front 21-10-25 ליקוטי
תורה קד
וְ ַהּ ָד ָבר קָׁשֶהָ ,מה ִענְ ָין ז ֶה ׁ ֶשל ּ ַתְרּבּות ֲאנָׁשִים חַּ ָט ִאים ,לָ ֹענֶׁש ׁ ֶשּלֹו ׁשֶּיַ ֲע ֹבד ּבֶן ּ ְבנֹו ֲעבֹו ָדה
ז ָָרה_ _ _ _ _ _ _ _.
והדבר קשה ,מה ענין זה של "תרבות אנשים חטאים" לעונש שלו שיעבוד בן בנו
עבודה זרה? ג)
ליקוטים
לתוכו ,ואם ירדת לתוכו ,אל תהנה ממנו ,ג) בשפת אמת (מטות) :בענין בני גד ובני
ואם נהנית ממנו ,אל תאכל מפירותיו ,ואם ראובן יש להקשות למה דן אותם משה רבינו
הצצת וירדת ונהנית ואכלת מפירותיו ,סופו ע"ה לכף חוב ואמר עליהם תרבות אנשים
של האיש להכרת מן העולם .עד כאן לשונו .חטאים .ונראה כי לולא דיבור משה רבינו
ע"ה הי' נמשך כן לבסוף כי עבירה גוררת
וזה לשון זהר חדש (דף כ"א ע"ב) :אמר עבירה וכמו שאיתא כי לא עשו כהוגן במה
ר' עקיבא ,אף על גב דיהוי צדיקא רבא מכל שבחרו להם נחלתם מעבר לירדן והי' בזה
עלמא ויימר בישא קדם קודשא בריך הוא גוררת עבירה ולא היו רוצין אחר כך לילך
(פירוש :שיתלונן חס ושלום ,על הקדוש ברוך למלחמה אף שלא הי' עדיין זה במחשבתן
הוא) ,או דלטורין על ישראל ,ענשיה סגי מן כלל רק שמשה רבינו ע"ה החכם עיניו
כלהון ,ולא אשכחן צדיקא טבא כאליהו בכל בראשו ותיקן זה בתנאי שיחלצו למלחמה.
דרא ,ומשום דאמר דלטורין על ישראל כו'
ובשפתי צדיק (משפטים) :בהפטורה דכתיב כו' ,בה שעתא אבאיש סגיא קמיה,
תא חזי ,מה כתיב ביה? "ויבט והנה מראשתיו שכרתו ברית בבית המקדש עם המלך
עוגת רצפים" .מהו רצפים ,אמר קודשא בריך והשרים שישלחו איש עבדו וכן עשו ,אחר
הוא ,כדין יאות למיכל מאן דאמר דלטוריא על כך חזרו וכבשום .זהו דבר מבהיל מאוד איך
בני כו' ,אמר ר' יצחק :לא זז אליהו משם ,עד לא מיחו הטובים שבהם ,יש ליישב לפי מה
שנשבע לפני הקדוש ברוך הוא להורות זכותן דקיימא לן בחושן משפט (סימן רה) תליוהו
של ישראל תמיד ,וכל מי שעושה זכות ,הוא וזבין זביניה זביני ,כן י"ל כאן שאנסו אותם
מקדים ואומר לפני הקדוש ברוך הוא ,כך וכך שימכרו להם מחדש ,שראו שעסקיהם
עשה עכשיו פלוני ,ואינו זז משם ,עד שיכתבו נחוצים לאותם עבדים ,ומשום ישוב ארץ
זכותיה דההוא גברא דכתיב וכו' .עד כאן לשונו ישראל חשבו שכמו גבי קרקע אגב אונסי'
בקצור .מכל זה נוכל לראות את גודל הזהירות ,וזוזי גמר ומקני ,כן בגוף אדם ,ושילמו להם
שצריך כל אדם להיזהר בנפשו מללמד חובה דמי שווים ,רק הי' על ידי כפי' ,ובשמים
על כלל ישראל ,ואדרבה ירגיל עצמו תמיד סוברין דלא שייך גבי אדם תליוהו וזבין,
לעורר רחמים ולהזכיר זכותן ,ועבור זה יהיה לכך נחשב כאילו כבשום חנם ,ויש לומר
אהוב וחביב לפני הקדוש ברוך הוא ,כדמצינו שעיקר הקפדה הי' למה לא שאלו משמים
ביומא (דף ע"ז ,.עין שם בגרסת הב"ח) לענין על ידי נביא אם מותרים לכבשם על ידי
גבריאל ,בעת שעמד חוץ לפרגוד ועורר זכות פרעון השווי ,אכן מצינו כמה פעמים חידוש
ישראל ,השיב הקדוש ברוך הוא :מי הוא זה כזה גבי בני גד ובני ראובן שרצו לנחלתם
שמלמד זכות על בני ועיילוהו לגוי (הכניסוהו ארץ סיחון ועוג מפורש בתוה"ק שגער בם
מרע"ה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים לתוך הפרגוד) עבור זה ,עיין שם וכו'.
