Page 32 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 32

‫‪Pg: 32 - 1-Front 21-10-25‬‬

‫‪1‬‬

                                         ‫תורה ק"ה‪ :‬עזי וזמרת י'ה‪.‬‬
                                                       ‫התוכן‪:‬‬

                 ‫העולם צריכין רחמים גדולים ברוחניות ובגשמיות‪ / .‬כל אחד מבקש רחמים ואינו יודע‬
                 ‫היכן הוא‪ .‬והוא לעיני כל‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬לא רחוקה היא ולא בשמים כי קרוב אליך" וכו'‪.‬‬
                 ‫‪ /‬יש רחמים פשוטים של זעיר אנפין‪ ,‬ויש רחמים גדולים דעתיקא קדישא‪ ,‬כמו שכתוב‪:‬‬
                 ‫"וברחמים גדולים אקבצך"‪ / .‬אין בדור הזה מי שיתפלל כך‪ ,‬שיוכל להמשיך הרחמים‪,‬‬
                 ‫מחמת שאין מי שיכיר גדלת הבורא כל כך‪ ,‬מפני גודל הגלות והדחקות‪ / .‬והקדוש ברוך‬
                 ‫הוא בעצמו צריך להתפלל על זה‪ ,‬והקדוש ברוך הוא מתפלל‪ .‬וכו'‪ / .‬והוא יתברך מתפלל‬
                 ‫על ידי תורה‪ / .‬בכל אדם יש בו חלק מכללות כל העולמות וצרופים‪ ,‬ובכל מה שהוא‬
                 ‫מדבק את עצמו‪ ,‬לשם הוא מקשר חלקו‪ .‬וכשהוא הולך אחר שרירות לבו ותאוותו‪ ,‬מקשר‬
                 ‫חלקו והאותיות והצרופים לסטרא אחרא ח"ו‪ ,‬והאותיות והצרופים והדעת מתבלבל‪,‬‬
                 ‫והוא גלות השכינה‪ / .‬וכל מי שאין בו דעת אין בו מדת רחמנות‪ ,‬ואסור לרחם עליו‪/ .‬‬
                 ‫כששב בתשובה שלימה ישובו חלקיו מכלליות העולמות והאותיות והצרופים למקומן‬
                 ‫ואז הדעת שלם‪ ,‬ומתעורר רחמנות‪ / .‬בכל דבר שבקדושה יש 'עיבור' 'יניקה' 'מוחין'‪/ .‬‬
                 ‫כשהדבר בכח נקרא 'עיבור'‪ ,‬וכשבא מכח אל הפועל‪ ,‬נקרא 'לידה ויניקה'‪ .‬וכשפשט הדבר‬
                 ‫לעשות הפעולה הצריכה‪ ,‬אזי נקרא 'מוחין'‪ / .‬כשלומד תורה צריך ג' דברים הנ"ל‪ .‬כשיושב‬
                 ‫ללמוד‪ ,‬וחושב בתורה‪ ,‬נקרא עיבור‪ ,‬וכשמבין בה נקרא 'לידה ויניקה'‪ ,‬וכשמבין דבר מתוך‬
                 ‫דבר ורוצה לחדש בה‪ ,‬נקרא 'מוחין' וכו'‪ / .‬כשמבין דבר מתוך וכשלומד באופן זה‪ ,‬אז‬
                 ‫היא תשובה גמורה ומקשר האותיות והצרופים שבחלקו מכללות העולמות אל שרשן‬
                 ‫ואל מקומן‪ ,‬ונעשה בריה חדשה ואז הדעת שלם‪ ,‬ומתעורר רחמנות‪ / .‬כשיש שני בעלי‬
                 ‫רחמים‪ ,‬האחד אינו יכול לרחם רק בדבר מועט‪ ,‬והשני כשהוא מרחם פועל ברחמנות‬
                 ‫שלו ישועה שלימה‪ .‬מוטב שיתפלל הבעל הרחמים הראשון לבעל הרחמים השני‪ ,‬ויפעל‬
                 ‫ברחמים של הראשון ישועה שלימה‪ ,‬ברחמים גדולים‪ .‬וכו'‪ / .‬עיקר הרחמנות הוא שאנו‬
                 ‫מעוררים שאלו הרחמים הפשוטים יעוררו רחמים אצל הרחמים הגדולים‪ ,‬ומשם יקבלו‬
                 ‫רחמים להושיענו כל צרכינו בשלימות‪ .‬וזהו בחינות תפילת הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שאמרו‬
                 ‫חכמינו‪ ,‬זכרונם לברכה‪' ,‬מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל'‪ ,‬הינו שכביכול בחינות הרחמים‬
                 ‫פשוטים מבקשים ומתפללים ומעוררים הרחמים הגדולים של עתיקא קדישא‪ / .‬רחמיו‬

                                          ‫הגדולים אינם נפסקים לעולם‪ ,‬וכו'‪.‬‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37