Page 34 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 34

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 34 - 2-Back 21-10-25‬‬            ‫לד ליקוטי‬

              ‫תורה קה‬

‫וְ ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ֵהיכָן הּוא‪ .‬וְהַָרחֲ ִמים הּוא לְ ֵעינֵי ּכֹל‪ּ ,‬כְמֹו ׁשֶּכָתּוב (דברים ל)‪ֹ" :‬לא ְרחֹו ָקה ִהיא‬

                        ‫ְוֹלא ַבּׁ ָש ַמיִם" וכו'‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬

‫קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו"] ג) כלומר שמצד אחד כולם זקוקים לרחמים‪,‬‬
‫והם נעלמים ללא השגה‪ ,‬ומאידך זה הדבר הקרוב ביותר לעיני כל‪ ,‬ולפתרון הפלא הזה‬

                                                             ‫מופיעה התורה שלפנינו‪.‬‬

                                   ‫ליקוטים‬

‫ולפי"ז מובן דאם ההנהגה היא עפ"י נסים בכמה אתר‪ .‬ואולי נראה דבר קשה לבשר ודם‪,‬‬
‫נגלים שמתגדל ומתקדש שמו הגדול בעולם‪ ,‬לתקן השראה רוחנית שאין לה שום ערך עם‬
‫אז אין מקום לקטרוג‪ ,‬כי אין להם רשות ההרכבה הגופנית של בני אדם‪ .‬לפיכך קפץ‬
‫לקטרג שלא יתגדל ויתקדש שמו הגדול להודיעם‪ ,‬שאדרבא יש לה שייכות גדול עם‬
‫בעולם‪ ,‬אז אין מקום לקטרוג‪ ,‬כי אין נסתרים‪ ,‬האומה הקדושה‪ ,‬כי כלם אברי השכינה ממש‪.‬‬
‫שיכול המכחיש לומר מנהגו של עולם הוא וז״ש‪ :‬לא נפלאת היא ממך [ולא רחוקה]‬
‫ואין כבוד שמו יתברך מתגדל ע"י הנהגה זו דוקא‪ ,‬כמו שנפלאת מן האומות שאין לה‬
‫כ"כ בעולם‪ ,‬שוב יש מקום לקטרג אם הם שום שייכות עמהם‪ .‬אבל ישראל שהם איבריה‬
‫ובניה‪ ,‬לפיכך הם יכולים לתקנה‪ ,‬והיא ממתנת‬    ‫ראויים וזכאים להיטיב עמהם אם לא‪.‬‬
‫כל תיקונה מצדם‪ .‬והרי תרעומתה ביד עבדיה‬
‫ג) ברמד"ו (משנה למלך‪ ,‬עמ' תד)‪ :‬והנה ידוע הנביאים‪ ,‬על העיקר הגדול הזה‪ ,‬שחדלו בניה‬
‫גם כן שהמלכות נקרא ״מצוה״ לפי שהיא לעשות את שלהם‪ ,‬כדי להשלים את תיקונה‪,‬‬
‫כלולה מכל המצות‪ ,‬כקופה של רוכלים שהיא כדכתיב‪ :‬אין מנהל לה מכל בנים ילדה ואין‬
‫מלאה מכל מיני בשמים‪ .‬ואדם המתעסק מחזיק בידה מכל בנים גדלה‪ .‬ואלמלא שהיא‬
‫בתיקון שלה‪ ,‬כאילו מתעסק בתיקונם של כל צריכה אליהם‪ ,‬מהו תרעומתה כנגדם‪ .‬וגם‬
‫דרגין עילאין קדישין‪ ,‬כי היא המקשרת את אינם יכולים להפטר מחיובם מפני הריחוק‪,‬‬
‫כולם‪ .‬ותיקונא דהאי דרגא תתאה אינו כל כך כי עיקר שכינה בתחתונים‪ ,‬והיא עומדת תמיד‬
        ‫קשה להשלימו‪ ,‬לפי שהיא תמיד עם ישראל עמהם‪ .‬וכו'‪.‬‬
                                          ‫בכל זמן ובכל מקום‪ ,‬ואינה בכלל העליונות‬
‫במאור ושמש (נצבים)‪ :‬כי המצוה הזאת‬         ‫שנקראו ״הנפלאות והרחוקות״‪ .‬וזהו ענין‬
‫אמרו בסמוך‪ :‬כי המצוה הזאת אשר אנכי אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך‬
‫מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה ולא רחוקה היא‪ ,‬לא בשמים היא לאמר מי‬
‫יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וגו'‪ ,‬ולא מעבר‬    ‫היא‪ .‬וכו'‪.‬‬
‫לים היא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים‬
‫עוד שם (משנה תורה‪ ,‬עמ' שכג)‪ :‬כי המצוה ויקחה לנו וגו'‪ ,‬כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך‬
‫הזאת אשר אנכי מצוך היום וגו'‪ ,‬למה ובלבבך לעשותו‪ .‬ראוי לתת לב בזה הרבה‪:‬‬
‫אמר למעלה בלשון רבים ״לשמור מצותיו א) אומרו לא נפלאת היא ופירש רש"י לא‬
‫וחקותיו״‪ ,‬וכאן אמר בלשון יחיד ״המצוה מכוסה היא ממך צריך הבנה‪ .‬ב) אומרו לא‬
‫הזאת״‪ .‬דע כי הטעם נלע״ד‪ ,‬לפי שרומז אל בשמים היא שהלשון מורה שהיא רק על‬
‫תיקון השכינה דאיהי רזא ד״זאת״ כידוע‪ .‬הארץ לבדה ולא בשמים ובמה היא יותר על‬
‫ומוטל על כל ישראל להתעסק בתיקונה הארץ מבשמים‪ .‬ג) גם אומרו לא מעבר לים‬
‫על ידי שמירת המצות והחוקים‪ ,‬כדאמרינן היא מה לשון עבר הים הלא הים סובב את כל‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39