Page 30 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 30

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 30 - 1-Back 21-10-25‬‬        ‫ליקוטי‬                                   ‫ל‬

              ‫תורה קד‬

‫ְוהַּ ֵתרּוץ‪ּ ,‬כִי ָא ְמרּו חֲכָ ֵמינּו‪ ,‬ז ִכְרֹונָם לִ ְבָרכָה (כתבות קי‪ּ' :):‬כָל ַהּ ָדר ּ ְבחּוץ לָ ָאֶרץ ּכְ ִאּלּו ֵאין‬
‫לֹו ֱאלֹוּהַ'‪ְ ,‬ו ָא ְמרּו ֲחכָ ֵמינּו‪ ,‬ז ִכְרֹונָם לִבְָרכָה (שבת צז)‪ַ ' :‬החֹוׁ ֵשד ּ ִבכְׁשִֵרים לֹוקֶה ּבְגּופֹו'‪ּ .‬ומׁשֶה‬
‫הָ ָיה חֹוׁשֵד אֹו ָתם ׁ ֶשּ ְבנֵי ְראּובֵן ּובְנֵי גָד ֵאינָם רֹו ִצים ּבְ ֶאֶרץ ִי ְֹשָר ֵאל ׁשּום ֵחלֶק‪ ,‬נִ ְמצָא ׁשֶ ֵאין‬
‫לָהֶם ֱאלֹוּהַ‪ִ ּ .‬בׁשְבִיל ז ֶה נֶ ֱענַׁש ּבְבֶן ּבְנֹו ׁשֶֹּלא ָהיָה לֹו ֱאלֹוּהַ‪ּ ,‬כִי הֵם ּכְׁשִֵרים ָהיּו ּבְ ָד ָבר‪ּ ,‬כִי‬

                  ‫ָרצּו לִּטֹל ֵחלֶק ּ ָב ָאֶרץ ּגַם ּכֵן ּכַּמּובָא‏‏‪_ _ _ _ _ _ _ _:‬‬
‫והתרוץ‪ )*( :‬כי אמרו חכמינו זכרונם לברכה (כתובות קי‪" :):‬כל הדר בחוץ לארץ כאילו‬
‫אין לו אלוה" ובלשון הגמרא‪" :‬דומה כמי שאין לו אלוה'" (ועיין מש"כ בשלש אגרות‪ -‬מובא‬
‫בתוספתא)‪ ,‬ואמרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת צז‪" :).‬החושד בכשרים לוקה בגופו" ד)‪.‬‬
‫ומשה היה חושד אותם שבני ראובן ובני גד אינם רוצים בארץ ישראל שום חלק‪ ,‬נמצא‬
‫שאין להם אלוה‪ ,‬בשביל זה נענש (מדה כנגד מדה) בבן בנו שלא היה לו אלוה‪ ,‬כי הם‬
‫כשרים היו בדבר‪ ,‬כי רצו לטול חלק בארץ גם כן‪ ,‬כמובא‪ .‬ה) ומכל מקום כיון דלא חשדם‬
‫בע"ז ממש‪ ,‬אלא בדומה לו‪ ,‬משום הכי גם בן בנו לא עבד ע"ז‪ ,‬אלא שהיה נראה כן‪,‬‬
‫והיה ג"כ בדומה‪ .‬וכמו שחטא משה רבנו ע"ה היה ע"י שטעה בכוונתם‪ ,‬כמו כן החטא‬

        ‫ליקוטים‬

‫חטאים‪ ,‬הי' יכול לשאול אם ליתן להם מכאן אותו לכף זכות‪ ,‬וגורם שיהיו לו מליצים‬
‫נחלה‪ ,‬וכן בפרשת מטות כשקצף על אנשי ופרקליטים בשמים ודנין אותו לכ"ז ומסלק‬
‫המלחמה שהחיו הנקבות מאנשי מדין הי' המקטריגים ואין בהם כח לקטרג‪ ,‬ומרבה‬
‫לשאול בשמים אם יש להקפיד על זה‪ ,‬נראה כבוד שמים כי כל עבירה הוא מעוט כבוד‬
‫דמה שהי' פשוט לו שכן רצון שמים לא שמים‪ ,‬והקב"ה חפץ בו מאוד ומרבה לו חבה‬
‫יתירה ולהפך ח"ו כל החושד בכשרים לוקה‬    ‫הוצרך לשאול‪.‬‬
‫בגופו‪ ,‬וזה לאדם אשר מעשיו שקולים‪ ,‬אבל‬
‫ד) באור זרוע לצדיק (רי"ף‪ ,‬ברכות א)‪ :‬ליזהר לאדם רע אפילו עושה טוב ידינהו לכף חוב‬
‫ולברוח מפני חשד‪[ .‬נ"ב] עיין שבת (קי"ח שעושה להראות טלפים‪ ,‬וזה בלב ובמחשבה‬
‫ע"ב) אמר ר' יוסי יהא חלקי ממי שחושדין ימצא זכות לאדם טוב וחוב לרע אבל לא‬
‫אותו ואין בו וכו' לדידי חשדן ולא הוה וכו' לדבר באדם רע כי אין סניגור כו' ועוד שלא‬
‫וצריך עיון לכאורה‪ .‬ועיין עוד בשבת (קמ"ט יעורר קטרוג על עצמו ח"ו ואם יכול לבא‬
‫ע"ב) כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין לידי בירור יותר טוב שישאל אותו ואם חטא‬
‫וכו' וביומא (י"ט ע"ב) החושד בכשרים לוקה יודיענו ויוכיחנו ומצוה קא עביד‪.‬‬
                                        ‫בגופו‪ .‬ואם כן לכאורה רע למי שחושדין‬
‫אותו ואין בו וצריך עיון‪ .‬ועיין בפרק קמא ה) בפרפראות לחכמה (קד)‪ :‬איתא במדרש‬
‫וכו' כי רצו ליטול חלק בארץ גם כן כמובא‬  ‫דחגיגה (ה'‪ ).‬ובטורי אבן‪.‬‬
‫ובלשון החברים כתב יד איתא שם כמובא‬
‫בהנהגות הצדיקים (ר' הירש מנאדבונא‪ ,‬במסכת קידושין ובאמת במסכת קידושין‬
‫לז)‪ :‬כף זכות לדון את חבירו לכף זכות והיא לא נמצא מזה דבר‪ ,‬ואדרבא במקרא מבואר‬
‫מדה מעולה ויקרה מונעת קטטה ומריבה להדיא שאמרו (במדבר ל"ב) אל תעבירנו את‬
‫ונותן שלום בארץ וגורם שמן השמים ידונו הירדן‪ ,‬וכן אחר כך אמרו (שם) כי לא ננחל‬

                                        ‫(*) עיין תוספתא בסוף הכרך‪.‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35