Page 394 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 394
Pg: 394 - 13-Back 21-10-25
מוהר"ן_ _ _ _ _ _ _ _ תורה קנ
דצש ליקוטי
ליקוטים
ובבת עין (וישב) :עד שנראית לו דמות במדת ת"ת וא"א לאהוב אלא במדת אהבה
דיוקנו של אביו כדאיתא בגמרא ,ר"ל שתפס וכשראה יוסף שמתקשטת לפניו כמשז"ל
בחינה הראשונה שהיה מסתכל תמיד בדיוקנו בגדים שלבשה שחרית כו' והראה לו דמות
ועבודתו של אביו כנ"ל ,והוחזר לבחינת דיוקנו של אביו דהיינו מדת ת"ת דהיינו
שהראה לו שיש מדת ת"ת בעולם מהבורא שפלות בשלימות כמקודם ונתעלה.
ומחמת זה ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא
ובדברי חיים (וישב) :וינס החוצה ,היינו החוצה שבא בהתפשטות הגשמיות.
שבאמת אותה הרשעה הגידה לו כי לדבר
ובייטב לב (לך לך) :או יאמר והיה נכון
מצוה נתכוונה וכמבואר במדרש (ב"ר פה,
ב) .והנה באמת היה הוה אמינא בדברים ,לבקר (שמות לד ,ב) בימי הנעורים ,והיה תמים
(להלן יז ,א) במצות מילה ,לשמור א[ו]ת ברית שהיה קודם מתן תורה ,ואולי יש בה איזה
קודש ,והיה שם (שמות כד ,יב) ,כי אם שומר ניצוץ טוב ,אך הצדיקים מחשבים הפסד
בריתו אז שורה שד"י מלבר ושם הוי"ה מלגו מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה,
(תקוני זוהר ,תקון כב ,סו ,).ושמות אלו עולים היינו שוקלין שלפעמים גדולה עבירה לשמה
ש"ם (שער הכוונות ,ענין כונת קריאת שמע דרוש (נזיר כג ע"ב) .אך שהצדיק מסלק לעצמו וכל
ה עמ' קלז) .והיה לי לאב (שופטים יז ,י) ,כי תאוותיו ,ומוסר עצמו לד' ,לעשות מלאכת
איתא סגולה לזה לצייר דמות דיוקנו של הקודש באמת ולתכלית שבא לעולם ,ולתקן
אביו ,כדאיתא ביוסף (סוטה לו ע"ב) שנראתה הדבר עד שרשו ,והבורא ב"ה וב"ש ברוב
לו דמות דיוקנו של אביו .ודורשי רשימות רחמיו וחסדיו אינו מניח (גורל) [שבט]
הרשע [על גורל הצדיקים] וגו' (תהלים קכה,
(אור המאיר ,שיר השירים עה"פ משכני ,דגל מחנה ג) ורגלי חסידיו ישמור (שמואל א' ב ,ט)
וכשהצדיק מוסר נפשו רק לעשות נחת רוח
אפרים ,פר' בראשית סד"ה ויאמר אלקים תדשא) לפניו יתברך ,מורה לו דרך האמת .ולזה יוסף
הצדיק בא לעשות מלאכתו ממש (סוטה לו
אמרו רמז לזה ,תדשא הארץ דש"א ,ראשי ע"ב) ודברי שני המאן דאמר אמת ,ואלו ואלו
תיבות ד'יוקנו ש'ל א'ביו ,מזריע זרע למינהו דברי אלקים חיים ,כי לא ידע מתחילה אם
(לעיל א ,יא-יב) .וזה והיה לי דייקא לאב, הוא עבירה ממש או הוא עבירה לשמה ,ולזה
לצייר תמונת אביו ,ואז והיה ברכה .וזהו מסר נפשו לד' ,ופנה מחשבתו רק לעשות
ואגדלה "שמך" ,רומז לשם שי"ן דל"ת יו"ד מלאכתו ,לתכלית המכוון ,ואם הוא עבירה
ושם הוי"ה ,העולה ש"ם ,ואז והיה ברכה ,כי לשמה ,יעשה ,ואם לאו ,יצילנו ד' ,ורק יעשה
זה האיש הוא מקור הברכה ,והוא השליט מלאכתו בבית כפשוטו .וד' באמת לא עזבו,
והמשביר כו' ,כדכתיב (להלן מב ,ו) ויוסף הוא
השליט הוא המשביר.
ובמאור עינים (בראשית) :דעת לשון והראה דמות דיוקנו של אביו ,הוא שורש
שרשו ,וגם ראה שכולם צדיקים ויהיו כתובים
בחושן ,ועל ידי זה הבין שהוא עבירה ממש .חיבור מדרגה תחתונה לעליונה זהו דעת
שלם על דרך (ירמיה ג' ,כ"ב) שובו בנים
ובחיים וחסד (וישב) :ויעזוב בגדו בידה שובבים .ר"ל דברים שנעשו שובבים מלשון
וינס ויצא החוצה כי א"א להתפאר אלא וילך שובב בדרך לבו תשובו ותדבקו יחד.
