Page 441 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 441

‫מוהר"ן אמת‬  ‫‪Pg: 441 - 14-Front 21-10-25‬‬  ‫ליקוטי‬

                 ‫תורה קנה‬

‫וְזֶה ּ ְבחִינַת ֶאֶרְך ַאּפַ ִים‪ ,‬הַיְנּו ַמה ּׁשֶ ֵאינֹו יֵָרא ִמּׁשּום ּ ָדבָר‪ ,‬וְ ֵאינֹו ַמׁ ְשּגִי ַח ַעל ׁשּום ּ ִבּטּול‬
‫ּובִלְּבּול ּבַ ֲעבֹו ָדתֹו‪ַ ,‬רק עֹו ֶֹשה ֶאת ׁ ֶשּלֹו‪ ,‬ז ֶה ּבְחִינַת ֶאֶרְך ַאּ ַפיִם‪ׁ .‬שֶ ֵאין ׁשּום ּ ָדבָר יָכֹול לְבַלְּ ֵבל‬

      ‫אֹותֹו‪ּ ,‬כִי ֹלא ִאכְּ ַפת לֵּה ׁשּום ּ ָדבָר‪ַ ,‬רק עֹו ֹשֶה ֶאת ׁשֶּלֹו ּבַ ֲעבֹו ָדתֹו ֶאת הַּׁשֵם ִי ְתּ ָבַרְך‏‪.‬‬
‫ּכִי ֶאֶרְך ַאּ ַפיִם הּוא ּ ָתלּוי ּ ִב ְב ִחינַת ֱאמּונָה‪ּ ,‬כִי 'ּכָל ז ְ ַמן ׁשֶּיֵׁש ֲעבֹו ָדה ז ָָרה ּ ָבעֹולָם ֲחרֹון ַאף‬
‫ּבָעֹולָם' (ספרי פרשת ראה)‪ֲ ,‬א ָבל ַעל ְי ֵדי ֱאמּונָה ׁ ֶשהּוא ֶה ֶפְך ֲעבֹו ָדה ז ָָרה‪ ,‬נִ ְתּבַּ ֵטל הַחֲרֹון ַאף‪,‬‬
‫וְזֹוכִין לַ ֲאִריכַת ַאּפַיִם‪ׁ ,‬שֶהּוא ֶהפְֶך ַהחֲרֹון ַאף‪ ,‬הַ ְינּו ׁ ֶשּזֹוכֶה ַעל ְי ֵדי ֱאמּונָה לַ ֲאִריכַת ַאּ ַפ ִים‪,‬‬
‫ׁשֶּיַ ֲאִריְך ַאּפֹו ַעל ּכָל ּ ְד ַבר ּ ִבלְּבּול ּו ְמנִי ָעה ׁ ֶשעֹובֵר ָעלָיו ּ ִב ְתפִּלָתֹו וַ ֲעבֹו ָדתֹו‪ֶ ׁ ,‬שּ ִיסְּבֹל ַהּכֹל‪,‬‬
‫וְֹלא ִי ְת ַעּ ֵצב ְוֹלא ִי ְת ַעּצֵל ַעל יְ ֵדי ז ֶה ּכְלָל‪ַ ,‬רק יַ ֲעצֹר רּוחֹו וְֹלא יִכְּ ַפת לֵּה ּכְלָל‪ ,‬וְ ַי ֲעשֶֹה ֶאת‬
‫ׁשֶּלֹו ּ ַב ֲעבֹו ָדתֹו‪ ,‬וְ ַי ֲעבֹר ַעל הַּכֹל‪ְ ,‬וֹלא יָחּוׁש ַעל ּכָל ַהּ ִבלְּבּולִים וְהַּ ְמנִיעֹות ּכְלָל‪ֶ ׁ .‬שּכָל ז ֶה הּוא‬

‫ּבְ ִחינַת ֶאֶרְך ַאּ ַפיִם‪ֶ ׁ ,‬שּזֹוכִין ַעל ְי ֵדי ֱאמּונָה‪ֶ ׁ ,‬שהּוא ּ ְבחִינַת ּכֹ ַח הַּגֹו ֵדל ְוכֹחַ הַּצֹו ֵמ ַח‪ּ .‬כִי ַעל יְ ֵדי_ _ _ _ _ _ _ _‬

‫וזה בחינת ארך אפים‪ ,‬היינו מה שאינו ירא משום דבר ואינו משגיח על שום בטול‬
‫ובלבול בעבודתו רק עושה את שלו‪ ,‬זה בחינת ארך אפים‪ ,‬דהיינו מדת הסבלנות ודבקות‬
‫במטרה ולהאריך בעבודת הקודש ולא להיות קצר רוח וחסר סבלנות חס ושלום‪ ,‬שאין‬
‫שום דבר יכול לבלבל אותו (כי הוא ביישוב הדעת ורגוע)‪ ,‬כי לא אכפת לה שום דבר‪ ,‬רק‬

                                            ‫עושה את שלו בעבודתו את השם יתברך‪.‬‬
‫כי ארך אפים הוא תלוי בבחינת אמונה‪ ,‬כי "כל זמן שיש עבודה זרה בעולם חרון‬
‫אף בעולם" (סיפרי פרשת ראה)‪ ,‬אבל על ידי אמונה‪ ,‬שהוא הפך עבודה זרה‪ ,‬נתבטל החרון‬
‫אף וזוכין לאריכת אפים שהוא הפך החרון אף‪ ,‬היינו שזוכה על ידי אמונה לאריכת‬
‫אפים‪ ,‬שיאריך אפו על כל דבר בלבול ומניעה שעובר עליו בתפלתו ועבודתו‪ ,‬שיסבול‬
‫הכל ולא יתעצב ולא יתעצל על ידי זה כלל‪ ,‬רק יעצור רוחו ולא יכפת ליה כלל‪ ,‬ויעשה‬
‫את שלו בעבודתו ויעבור על הכל‪ ,‬ולא יחוש על כל הבלבולים והמניעות כלל‪ .‬ב] שכל‬
‫זה הוא בחינת ארך אפים שזוכין על ידי אמונה‪ ,‬שהוא בחינת כח הגודל וכח הצומח‪.‬‬

‫באורים‬                                   ‫ליקוטים‬

‫שעושה שזה כוונת היצר לעשות לאדם מורא ב] ואולי יש כאן רמז למדת ארך אפים‪,‬‬
‫שמא אינו יוצא בדבר זה כדי להביא אותו שבי"ג מדות‪ ,‬ושם נאמר "ויעבור ה'" וכו'‪,‬‬
‫לעצבות ועצבות היא מניעה גדולה לעבודת ובסליחות אומרים "בדיל ויעבור"‪ ,‬וזה מכוון‬
‫הבורא יתברך‪ ,‬ואפילו נכשל בעבירה לא ירבה באמור כאן‪ ,‬שמשתווה בזה למדותיו של‬
            ‫בעצבות שיבוטל העבודה רק שיעצב על הקב"ה‪ .‬ועיין בזה‪.‬‬
            ‫העבירה ויחזור לשמוח בהבורא ית' כיון שהוא‬
‫מתחרט בחרטה גמורה ובדעתו שלא ישוב לכסלתו בשום פעם‪ ,‬ואפילו כשיודע בודאי שאינו‬
‫יוצא בדבר אחד מחמת מניעות הרבה לא יהיה עצב‪ ,‬ויחשב שהבורא ית' בוחן לבות וכליות‪,‬‬
‫שהוא יודע שרצונו לעשות מן המובחר רק שאינו יכול‪ ,‬ויחזק עצמו לשמוח בהבורא ית'‪.‬‬

‫ובהקדמת מהרח"ו לשער ההקדמות (נדפס בתחילת עץ חיים) כתב‪ :‬ומרת עצבות מגונה עד‬
                   ‫מאוד ובפרט להשיג חכמה והשגה אין לך דבר מונע השגה יותר מזה‪ .‬עכ"ל‪.‬‬

‫ובשערי קדושה (ח"ב שער ד') כתב וז"ל‪ :‬העצבות גורמת מניעת העבודה וקיום המצות‬
   436   437   438   439   440   441   442   443   444   445   446