Page 444 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 444

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 444 - 14-Front 21-10-25‬‬  ‫דמת ליקוטי‬

             ‫תורה קנה‬

‫(סנהדרין קי"א)‪ַ " :‬ו ְי ַמ ֵהר מׁשֶה וַּיִּ ֹקד ַאְר ָצה וַּ ִיׁשְּ ָתחּו"‪ָ ' ,‬מה ָר ָאה ֶאֶרְך ַאּפַיִם ָר ָאה'‪ .‬הַ ְינּו‬
‫ּכַּנַ"ל‪ּ ,‬כִי ֵמחֲ ַמת ׁ ֶשָר ָאה ּבְחִינַת ֶאֶרְך ַאּפַ ִים ׁ ֶשהּוא ּ ָתלּוי ּבְ ֶאֶרץ יִשְָֹר ֵאל ּכַּנַ"ל‪ַ ,‬על ּכֵן " ַוּ ִיּ ֹקד‬
‫ַאְר ָצה"‪ׁ ,‬שֶהָיָה לִּבֹו ּבֹו ֵער לְ ֶאֶרץ ִי ְֹשָר ֵאל‪ּ ,‬כְ ֵדי לִז ְּכֹות לְ ֶאֶרְך ַאּפַ ִים ּכַּנַ"ל‪ .‬וְז ֶה ׁשֶ ָא ְמרּו ׁשָם‪:‬‬
‫' ְוחַד ָא ַמר ֱא ֶמת ָר ָאה ַמר ָא ַמר ֲח ָדא ּו ַמר ָא ַמר ֲח ָדא וְלָא ּפְלִיגֵי'‪ּ ,‬כִי ֶאֶרץ ִי ֹשְָר ֵאל הּוא‬
‫ּ ְב ִחינַת ֱא ֶמת ּכַ ְמ ֹב ָאר ּ ְב ָמקֹום ַאחֵר‪ּ .‬ו ַמּ ִסיק ׁ ָשם ּבַּגְ ָמָרא ׁשְ ַמע ִמּנַּה ֶאֶרְך ַאּ ַפ ִים ָר ָאה‪ּ ,‬כִי‬

                                              ‫ִעּקָר הּוא ּבְחִינַת ֲאִריכַת ַאּ ַפ ִים ּכַּנַ"ל‏‪.‬‬
‫וְ ָצִריְך ּכָל ָא ָדם לְ ַבּקֵׁש ֵמהַּׁ ֵשם יִ ְתּבַָרְך ׁשֶּיִהְ ֶיה לֹו ּכִּסּופִין וְגַ ְעּגּו ִעים לְ ֶאֶרץ יִשְָֹר ֵאל‪,‬‬

‫ְוגַם ׁשֶּ ִי ְהיֶה ּגַ ְעּגּו ִעים לְכָל ַהּצַּ ִדיקִים לְ ֶאֶרץ יִשְָֹר ֵאל‪ְ .‬והּוא ְסגֻּלָה לְהַּכַ ַעס ְולָ ַע ְצבּות‪ּ ,‬כִי 'ּכָל_ _ _ _ _ _ _ _‬
‫אמר אמת ראה‪ ,‬מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי (אחד אמר כך ואחד אמר כך‬
‫ואינם חולקים)"‪ ,‬כי ארץ ישראל הוא בחינת אמת כמבואר במקום אחר (בהתורה ואכלתם‬
‫סי' מ"ז ד"ה וארץ ישראל וד"ה והנה כל)‪ ,‬ומסיק שם בגמרא‪ :‬שמע מינה ארך אפים ראה‪ ,‬כי‬

                                               ‫עיקר הוא בחינת אריכת אפים כנ"ל‪ .‬ב]‬
‫וצריך כל אדם לבקש מהשם יתברך שיהיה לו כסופין וגעגועים לארץ ישראל‪ ,‬ח)‬
‫וגם שיהיה געגועים לכל הצדיקים לארץ ישראל‪ .‬והוא סגולה להכעס ולעצבות‪ ,‬וזה‬
‫קשור לארץ ישראל כי "כל הכועס כאילו עובד עכו"ם" (שבת ק"ה)‪ .‬אבל ארץ ישראל הוא‬
‫בחינת אמונה‪ ,‬בחינת ארך אפים‪ ,‬הפך הכעס‪( .‬וכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש‬

                                                                ‫לו אלוה‪ ,‬שזה אמונה)‪.‬‬

‫באורים‬                               ‫ליקוטים‬

‫להסתכל על כל הבלבולים האלה והאמינו ב] ונראה לענ"ד שיש להעמיס עוד כוונה‬
‫בה' כי הוא יגמור את שלו אע"פ שרואים בעניין‪ ,‬לפי האמור בליקוטי אמרים לרמ"מ‬
‫לעת עתה ההיפוך]‪ ,‬ואתה אמרת והצל לא מויטבסק זי"ע (עמ' ל')‪ :‬ונתתם לי אות אמת‬
‫הצלת את עמך‪[ ,‬שזה בחינה שלא היה לך וגו' (יהושע ב'‪ ,‬יב‪-‬יג)‪ .‬על דרך "תתן אמת‬
‫אריכת אפים להאמין כי בוודאי אגמור את ליעקב"‪ ,‬אמת מדתו של יעקב‪ ,‬מדת רחמנות‪,‬‬
‫שלי ואוציא את בני ישראל ממצרים]‪ ,‬בשביל ויעקב לא מת‪ ,‬במדת הרחמנות לא היתה‬
‫זה‪ ,‬עתה תראה אשר אעשה לפרעה וכו'‪ ,‬ואי שבירה‪ .‬והא דאיתא בכתבי האריז"ל שהיתה‬
‫אתה רואה במלחמת ל"א מלכים‪ ,‬היינו שלא שבירה‪ ,‬מתורץ במקום אחר‪ .‬והענין דרחמנות‬
‫תבוא לארץ ישראל‪ ,‬כי האבות בשביל שהיה נחלה בלי מיצרים‪ ,‬ודבר שאין לו מיצרים‬
‫להם אריכת אפים שתלוי בארץ ישראל‪ ,‬על לא שייך בו שבירה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬כי ראה אמת‬
‫כן זכו להקבר בארץ‪ ,‬ואתה שבשביל שאין לך שזה מדתו של יעקב אע"ה שאין לו מיצרים‪,‬‬
‫אריכת אפים שתלוי בארץ ישראל‪ ,‬לא תבוא "נחלה בלי מיצרים"‪ ,‬וזה ארץ ישראל‪ ,‬כמ"ש‬
‫לשם‪ ,‬וזהו שנסמך בגמרא תיכף המימרא של (ספרי דברים בתחלתו‪ .‬פס"ר פ' שבת ור"ח‪ .‬יל"ש‬
‫ויקוד ארצה לישתחו‪ ,‬מה ראה‪ ,‬ארץ אפים ישעי' רמז תקג)‪" :‬עתידה ארץ ישראל שתתפשט‬
‫ראה‪ ,‬היינו כי ראה שהמידה של ארך אפים בכל הארצות"‪ ,‬וממילא יש אורך אפים שאין‬
‫תלוי בארץ ישראל כנ"ל‪ ,‬כי האבות זכו לארץ בו גבולות ואין בו חסרונות‪ ,‬וממילא אין כעס‬
‫ישראל רק ע"י בחינת אריכת אפים שהיה ושבירה כי המשבר כלים בחמתו כעובד ע"ז‪,‬‬
        ‫להם‪ ,‬שהוא פוגם בבחינת אריכת אפים‪ ,‬על המשבר דייקא והבן‪.‬‬
        ‫כן היה לבו בוער לארץ ישראל וכו'‪ ,‬נמצא‬
        ‫ששני המימרות בגמרא שייכים זה לזה‪ .‬וע"ע פרפראות לחכמה אות ב'‪.‬‬
   439   440   441   442   443   444   445   446   447   448   449