Page 477 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 477

‫מוהר"ן זעת‬  ‫‪Pg: 477 - 15-Front 21-10-25‬‬        ‫ליקוטי‬

                  ‫תוספתא‬

            ‫תוספתא תורה ק"ז‬

‫ובערבי נחל (דרוש ג'‪ ,‬שלח)‪ :‬וכן צווח על‬         ‫אליו מביתו לביהמ"ד‪ ,‬ונתן לו שלום בסבר‬
‫זה קהלת באומרו (א'‪ ,‬ג) מה יתרון לאדם בכל‬       ‫פנים יפות‪ ,‬ותיכף אמר לו רבינו הנ"ל כתיב‬
‫עמלו שיעמול תחת השמש דור הולך ודור‬             ‫(ירמיה כג‪ ,‬כד) אם יסתר איש במסתרים ואני‬
‫בא והארץ לעולם עומדת‪ ,‬פירש"י היינו עניו‬        ‫לא אראנו נאום ה'‪ ,‬הפירוש הוא כך‪' ,‬אם יסתר‬
‫ושפל רוח עומד לעולם כמש"ה (תהילים לז'‪ ,‬יא)‬     ‫איש במסתרים' סוגר ומסוגר כל היום ולומד‬
‫וענוים ירשו ארץ וזרח השמש כו' ולא אאריך‬        ‫ומתפלל‪' ,‬ואני' ר"ל שחושב בדעתו שהוא בחי'‬
‫בדקדוקים‪ .‬ויבואר בהקדם‪ ,‬דלפעמים גדר‬            ‫אנ"י‪ ,‬אנ"י למדן אנ"י צדיק אנ"י עובד וכדומה‪,‬‬
‫אדם מכונה על איש מתגאה‪ ,‬ור"ל שמחזיק‬            ‫'לא אראנו נאום ה'' כמאמר חז"ל (ערכין טו‬
‫את עצמו בגדר אדם שהוא מדרגה חשובה‪,‬‬
‫משא"כ העניו אינו מחזיק את עצמו כלל בגדר‬              ‫ע"ב) אין אני והוא יכולין לדור ודפח"ח‪.‬‬
‫אדם‪ ,‬רק לבו לב בשר בעלמא‪ ,‬וכמשרז"ל‬             ‫כי העיקר אצלנו הרוצה לכנוס בעבודת‬
‫(סוטה ה ע"א) אדם לא כתיב ביה ונרפא בשר‬         ‫השי"ת צריך להרחיק עצמו ממדת הגאוה‬
‫כתיב ביה ונרפא‪ ,‬לכן צריך שיהיה במחשבתו‬         ‫עד קצה האחרון‪ ,‬ולהיות נכנע לפני כל איש‬
‫בשר ולא אדם‪ .‬עוד נקדים כי המתגאה ארז"ל‬         ‫הפחות שבפחותים כאשר קרה פעם אחד‬
‫(סוטה ה ע"א) אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין‬     ‫אצל מורי הקדוש מזידיטשוב זללה"ה שבא‬
‫לדור במחיצה אחת‪ ,‬ותפלתו מאוסה שאינה‬            ‫אליו חסיד וירא שמים‪ ,‬וביקש אותו ללמד‬
‫יכולה לבא במחיצתו של הקב"ה והיא נשארת‬          ‫איזה דרך לעבודת השם‪ .‬והשיב לו מורי הנ"ל‬
‫בזה העולם‪ ,‬אבל אינה יכולה לעלות למעלה‬          ‫אשר מובא בספר הקדוש אורח לחיים בשם‬
‫מרקיע כי שם נקרא מחיצתו של הקב"ה‪,‬‬              ‫רבינו הקדוש מוה"ר שמעלקא מניקילשבורג‬
‫כמש"ה (תהילים קטו'‪ ,‬טז) השמים שמים לה'‬         ‫זללה"ה דהנה אמרו חז"ל (סוכה נ ע"ב) יצרו של‬
                                               ‫אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה‬
                                         ‫כו'‪.‬‬  ‫עוזרו אינו יכול לו‪ ,‬מזה מוכח שהאדם מחויב‬
‫ולזה אמר מה יתרון לאדם בכל עמלו‪,‬‬               ‫לחשוב עצמו כאין ממש‪ ,‬ואם ח"ו יהיה לו‬
‫ר"ל המתגאה שנקרא אדם אין לו שום יתרון‬          ‫איזה התנשאות‪ ,‬אזי אין הקב"ה עוזרו‪ ,‬כי‬
‫בעמלו‪ ,‬אף על פי שעמל בתורה ומצות‪ ,‬ונתן‬         ‫אין אני והוא יכולין לדור וכו'‪ ,‬וכמו ששמעתי‬
‫על זה ב' טעמים‪ .‬האחד‪ ,‬לפי שיעמול תחת‬           ‫ממורי הקדוש ג"כ בפי' דברי הגמרא שם כל‬
‫השמש שכל תורתו ומצותיו נשארים תחת‬              ‫הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו‪ ,‬היינו שנדמה‬
‫הרקיע אינם עולים לשמים כאמור‪ .‬שנית‪ ,‬דור‬        ‫לו בדעתו שהוא גדול מחבירו‪ ,‬אז באמת‬
‫הולך‪ ,‬ופירש במדרש הדור שהולך הוא הדור‬          ‫גם יצרו גדול מיצרו של חבירו‪ .‬ובזה פירש‬
‫שבא שמתגלגלים‪ ,‬ואז הגוף הראשון נאבד‬            ‫גם הגמרא שם (נב‪ ).‬צדיקים נדמה להם כהר‬
‫ועמלו לריק‪ .‬משא"כ והארץ‪ ,‬ר"ל העניו לעולם‬       ‫גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה‬
‫עומדת‪ ,‬שאין צריך להתגלגל‪ ,‬אלא ענינו כמו‬        ‫הללו בוכין והללו בוכין וכו'‪ ,‬ומקשין העולם‬
‫וזרח השמש שזורחת פעם אחת ואח"כ ובא‬             ‫למה הצדיקים בוכין‪ ,‬ולפי הנ"ל אתי שפיר‬
‫השמש ששוקעת‪ ,‬ואח"כ אל מקומו שואף‬               ‫שמאחר שהצדיק רואה שהיצה"ר שלו כהר‬
‫שגוף שמש זו שואפת לחזור למקומו וזורח‬           ‫בודאי היה לו איזה התנשאות ע"כ הם בוכין‬
‫הוא שם כבראשונה‪ ,‬הכי נמי זה העניו‪ ,‬וזהו‬
‫מכוון לאומרם דלעיל‪ ,‬דהנעלבים ואינם‬                                        ‫עכת"ד הקדושים‪.‬‬
 ‫עולבים עליהם נאמר כצאת השמש וכאמור‪.‬‬
   472   473   474   475   476   477   478   479   480   481   482