Page 480 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 480
מוהר"ן Pg: 480 - 15-Front 21-10-25 תפ ליקוטי
תוספתא
תוספתא תורה ק"ח
בעניין הנסירה.
בתורת המגיד (ליקוטים ,עמ' קצב) :פירוש העובדא שומע תחילה ההבנה של הא' ,אבל
על הנסירה הוא גורעין ומוסיפין ודורשין ,עדיין אין לו מוחין להשיג השכל של הא',
כמו "ולקח מדם הפר" גורעין המם מתיבת נמצא כי הוא מקבל הדבר עובדא בלי שכל,
"מדם" ונותן לתיבת "הפר" שהם הגבורות ,הוי זה מצד אמונה ,כי הוא מאמין לדבר בלי
ודורשין כמו "ולקח דם מהפר" ,גורעין כשהם שכל ,ואז הוי הב' עם העובדא ביחד ,כי אין
דו פרצופין אז אינו רק נקודה אחת ,נקודת לו שכל לפרוש ממנו לעשות בענין אחר ,והוי 15
המלכות ,אזי גורעין זו הנקודה המם ונותנין זה עם העובדא אחור באחור .ואח"כ שמשיג
לתיבת הפר שהם הגבורות ,ודורשין ע"ד "ציון השכל ,אזי העובדא ננסר ממנו ,כי הוא יכול
אין דורש לה ,מכלל דבעי דרישה" .אפשר בשכלו לעשות בענין אחר.
לפרש על פנימיות ומחשבות זרות שבתפילה
המתכוון להוציא כך פי' ע"ד "השיב אחור עוד שם :ענין נסירה ,כי הנה יש במחשבה
ימינו מפני אויב" ופטור הוא לשון פירוד כמו ראש תוך סוף ,כי יש מחשבה שהוא נקרא
"אל יפטר אדם מחבירו" וכו'" ,לאחריו ובא קדמת השכל ,שעלתה לו מחשבה סתם,
לו לפניו חייב" ,לשון "חייב אדם לפקוד את ואח"כ יש בו התחלקות הן או לאו ,ואח"כ
אשתו" והיא מיתוק שהיא נסירה .גורעין הסכמות .ומצד קל וחומר יש להבין שיש
ומוסיפין ודורשין ,שהיפך לשון פטור מיתק גם כן בשורשו ממקום שממנו יצאה אותה
המחשבה -שלשה אלו .ובשופר הוא קול לשון חייב והבן .ע"כ.
פשוט ,ויש ג"כ שלשה אלו ,והנה הם אש רוח
עוד שם :וזהו ענין הנסירה ,ששמעתי כי מים .וזה פי' הנסירה ,מלשון נוסר ,שבשעה
כל זמן שהתלמיד אין לו בחינת מוחין גמורין שהוא מדבר הוא מייחד הקול בדיבור ,ועכשיו
להבין שכל הרב ,אז אי אפשר לו לנטות ימין הוא פוסק הקול מהדיבור ,כדי לערבב השטן
או שמאל מן הדיבורים של הרב ,ונמצא הוא שאין קטרוג שאין בו שבירה .ע"כ.
דבוק עם הרב בחינת נה"י בחינת אחוריים,
ובאורח לחיים (פנחס) :שמעתי בשם הרב ואי אפשר לו לנסור מן הדיבורים ,ולאמר
בענין אחר ,כיון שאינו מבין שכל הרב למה הקדוש בוצינא קדישא החסיד המפורסם
דיבר כך ,ועל כרחו הוא צריך להיות דבוק עם מהו' דוב בער זללה"ה ,שהתלמיד הלומד אצל
הדיבורים ,כמו שאמר הרב ,והוא דבוק עם הרב ,ואין יכול לקבל שכל הרב רק שמקבל
הרב בבחינת אחוריים ,דהיינו נה"י שלו .אבל דיבורים כמו שאמר הרב ,ונמצא הדיבורים
כשמשיג התלמיד מוחין ,ומשיג שכל הרב הם לתלמיד בחינת מוחין ,ואף אם הרב
אשר בתוך הדיבורים ,אז יכול לנסור עצמו מסביר לתלמיד שיבין בשכלו ,עם כל זה אינו
מן הדביקות שהיה לו עם הדיבורים ,דהיינו משיג שכל הרב ,ובחינת נה"י של הרב הם
בחינת נה"י של הרב ,ויכול לשנות ולדבר זה נעשין מוחין לתלמיד ,ועל כן תראה תמיד
השכל בסיגנון אחר ,כיון שמבין שכל הרב ,שבחינת נה"י של עולם עליון הם נעשין
ועל כן כשבא לבחינת מוחין הוא ננסר מן מוחין לעולם התחתון.
ועיין במעה"ס (תיקון כא ,אות צה). העובדא בחינת נה"י עכ"ד.
ובתע"ס (ח"ט ,שו"ת ע"ג) :נסירה :בעת עוד שם :נסירה פי' כי הב' השומע ענין
