Page 498 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A

‫מוהר"ן‬ ‫‪Pg: 498 - 16-Back 21-10-25‬‬ ‫חצת ליקוטי‬

‫תוספתא‬

‫תוספתא תורה קכ"ג‬

‫לקשר עצמו להצדיק שבדור‪.‬‬

‫שזה יתכן עם אדם שכמותו‪ ,‬שאוהב מה‬ ‫וז"ל בעה"ס (מאמרי הסולם ח"ב)‪:‬‬
‫שחבירו אוהב ושונא וכו'‪ ,‬משא״כ עם עובד‬ ‫הסגולה באמונת חכמים החיים‪.‬‬
‫ה׳‪ ,‬הגם שמשתוה עמו בג׳ כמלאכי השרת‪,‬‬ ‫מטבע האדם דלא איכפת ליה בזה נהנה‬
‫דעת דיבור עמידה‪ ,‬אמנם אינו שוה בג׳ כבני‬ ‫וזה לא חסר‪ ,‬שאינו דואג אלא למה שחסר לו‬
‫אדם‪ ,‬כי בהכרח אוהב מה שעבד ה׳ שונא‪,‬‬ ‫בפנימיותו ולא כלל ממה שיש מחוצה לו‪ ,‬ולכן‬
‫ועל כן אין לו תקנה אלא ביטול והכנעה אליו‬ ‫מונע אדם את עצמו מלהאמין בשבחו של‬
‫חבירו מכח הקנאה‪ ,‬כי הרגש ישות שבחבירו‬
‫עד שישבר לבו הכולל כל אהבת הנמוכות‪.‬‬ ‫מביא חסרון ההשתוות בפנימיותו עצמו‪.‬‬
‫וזה סוד הכתוב 'כל דבר שיבא באש‬ ‫ולכן מאמינים בקל בשבחם של מתים‪ ,‬כי אש‬
‫תעבירו באש וכל דבר׳ וגו'‪ ,‬פירוש‪ ,‬כי אותו‬ ‫הקנאה אינו שולט בעצם שאינו במציאות‬
‫הנכשל באש של כפירה ומינות‪ ,‬אין לו עצה‬ ‫ואינו מביא בו שום חסרון‪ ,‬אבל בחבירו החי‪,‬‬
‫רק להטות אזנו כאפרכסת לדיבורי צדיקים‪,‬‬ ‫אור היוצא מישות שבחבית מכה על המסך‬
‫שכל דבריהם כגחלי אש (אבות ב‪ ,‬י)‪ .‬׳וכל דבר‬ ‫שבעצמו הנגרע מערכו‪ ,‬ומתהפך לאש בוערת‬
‫שיבא כמים׳ [אולי צ״ל במים]‪ ,‬דהיינו תאות‬ ‫ממש‪ .‬וזה סוד הסגולה הנאמנה של אמונת‬
‫שפלות כמים שיורדין ממקום גבוה למקום‬
‫נמוך כן רוח הבהמה יורדת לארץ‪ ,‬העצה לו‬ ‫חכמים החיים‪ .‬עי' מצב״ד‪.‬‬
‫שיעבור במים להשפיל את עצמו ולהכניע‬ ‫אסור להרהר אחר רבו‬
‫כל השיעורים שבהשם ית׳ נוהגין ברבו‪,‬‬
‫אצל הצדיקים‪.‬‬ ‫שזהו סוד אסור להרהר‪ ,‬ו'כל המהרהר אחרי‬
‫וכלי חרס‪ ,‬כלומר כלי עפר‪ ,‬ששורש העפר‬ ‫רבו כאלו מהרהר אחרי השכינה׳ (סנהדרין קי‪,‬‬
‫כבר נראה בו מפני היבישות מלחלוחית‬ ‫א)‪ .‬אמנם יש גם בזה ימין ושמאל‪ ,‬אשר הימין‬
‫תורה‪ ,‬אין לו תקנה אלא שבירות הלב‪ ,‬שכל‬ ‫אין לה שיעור למעלה‪ ,‬וזה סוד 'צדיקיא אנפי‬
‫כך יתבטל ויכנע לפני עובד ה' עד שישבר‬ ‫שכינתא אינהו‪ ,‬שכינתא איהי מלגאו ואינהו‬
‫לבבו בקרבו‪ ,‬אשר לבו כולל כל אהבות‬ ‫מלבר' (זהר תרומה תר"פ)‪ ,‬כי אי אפשר לזכות‬
‫להשראת שכינתו ית׳ אם אינו מחשיב ערכה‬
‫ויראות הנמוכות‪ ,‬ואז 'וטהר'‪.‬‬
‫משבח לצדיקים ‪ -‬דבוק בהקב״ה‬ ‫ית׳ כראוי‪.‬‬
‫סוד שירות ותשבחות כסוד הלבשה‪ ,‬כי‬ ‫'צדיקיא אנפי שכינתא אינהו‪ ,‬שכינתא‬
‫שיעור השיר והשבח כפי שיעור ההשגה‪,‬‬ ‫איהי מלגאו ואינהו מלבר' וברזא דיחודא‬
‫והשגה והלבשה ענין אחד כנודע (דוגמת‬ ‫דקוב״ה ושכינתיה הרי מזדווג ממש עם‬
‫הגרעין שודאי יש בפנימיותו כל המעלות‬ ‫צדיקיא‪ ,‬כי שכינתיה קדישא תמן איהי‪ ,‬וזה‬
‫שיש לאביו האילן הגדול‪ ,‬ועכ״ז לא ילבישו‬
‫כלל ואין לו שום ערך כנגדו‪ ,‬רק אחר זריעה‬ ‫ברור‪.‬‬
‫וצמיחה מתחיל להתגלות ולצאת מהארץ‪,‬‬ ‫עם אויסגיארבייטען יוד (עובד ה') אי‬
‫ובמספר שנים ידועים משיג קומת אביו‬ ‫אפשר להתאחד זולת להתבטל‪ .‬והטעם‪ ,‬כי‬
‫ומלבישו‪ ,‬כי ממלא מקומו בכל המעלות)‪.‬‬ ‫אי אפשר להתאחד זולת עם בעל השתוות‪,‬‬