Page 500 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 500

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 500 - 16-Front 21-10-25‬‬         ‫תק ליקוטי‬

              ‫תוספתא‬

        ‫תוספתא תורה קכ"ז‬

        ‫הבגדים הם בסוד החשמ"ל וכו'‪.‬‬

‫הנקראים חשמ"ל‪ .‬והשירים מהפרצוף הזה‬          ‫היות שהוזכר עניין החשמ"ל מצאנו לנכון‬
‫דהיינו תנה"י שמחזה ולמטה‪ ,‬שאין בירורם‬                         ‫להעתיק עניינו בשורשים‪:‬‬
‫אלא בג"ר דמוחין דחיה‪ ,‬שאינם נוהגים קודם‬
‫גמר התיקון‪ ,‬הם הנקראים פרצוף נוגה‪ .‬הרי‬      ‫בבית שער הכוונות ע"פ אור פשוט (עא)‪:‬‬
‫שמשורשם הם פרצוף אחד‪ ,‬אשר מחזה‬              ‫כבר נתבאר‪ ,‬שמטרם גמר התיקון‪ ,‬אין בירור‬
‫ולמעלה נקרא חשמ"ל ומחזה ולמטה נקרא‬          ‫שלם לכלי דבשר‪ ,‬משום שגם מוחין דחיה‬
‫נוגה‪ ,‬אבל מתוך שהבירור הזה נוהג בכל‬         ‫אינם אלא בחינת ו"ק דחיה‪( ,‬כנ"ל אות נ"ח‬
‫ספירה וספירה מע"ס דרת"ס דז"א‪ ,‬הרי נעשה‬      ‫ד"ה ועכ"ז) וע"כ אינם מתחברים לגוף הפרצוף‬
‫מהם בהכרח ב' פרצופים שלמים ברת"ס לכל‬        ‫ממש‪ ,‬אלא בבחינת מלבוש‪ ,‬שמלבישים על‬
                                            ‫ג' הכלים מוחא עצמות גידין‪ .‬ודע‪ ,‬שאלו‬
        ‫אחד מהם‪ ,‬והם מלבישים זה על זה‪.‬‬      ‫השירים מכלי דבשר שאינם יכולים להתברר‬
‫ולפיכך‪ ,‬מבחינת מה שהחשמ"ל והנוגה‬            ‫טרם גמר התיקון‪ ,‬מפני שצריכים לג"ר דחיה‬
‫הם פרצוף אחד‪ ,‬מתחלק השם חשמ"ל בין‬           ‫שיבררו אותם‪ ,‬הם נקראים קליפת נוגה‪,‬‬
‫שניהם‪ ,‬שהששה כלים שמחזה ולמעלה‬
‫נקראים מ"ל מחשמ"ל‪ ,‬שפירושם חיות אש‬                            ‫מפני שהיא אינה מבוררת‪.‬‬
‫ממללות‪ ,‬להורות ששם מתלבשים המוחין‬           ‫וכבר נתבאר‪ ,‬שענין הבירורים של הכלים‬
‫דחיה‪ ,‬שבהם סוד הדיבור‪ ,‬כי אין דיבור אלא‬     ‫נוהג בכל הספירות של קומת ז"א‪ ,‬כנ"ל‬
‫בסוד מוחין דחיה‪ ,‬וע"כ מרומזים בסוד מ"ל‪,‬‬     ‫בדיבור הסמוך‪ .‬ונמצא שיש פרצוף שלם‬
‫מלשון חיות ממללות‪ .‬אבל הכלים דתנה"י‬         ‫של בשר‪ ,‬וכן פרצוף שלם של קליפת נוגה‪,‬‬
‫שמחזה ולמטה דפרצוף זה‪ ,‬שאינם יכולים‬         ‫כי בחינת כלי דבשר שבכל ספירה דז"א‬
‫להתברר לפני גמר התיקון‪ ,‬הנקראים נוגה‪,‬‬       ‫מראש תוך סוף שלו מתחבר לפרצוף שלם‪.‬‬
‫הם ח"ש מחשמ"ל‪ ,‬להורות שהם חשות‪ ,‬ואין‬        ‫וכן השירים הבלתי נבררים הנשארים בכלי‬
‫בהם דיבור‪ .‬וז"ש הרב‪ ,‬שהחשמ"ל הוא מ"ל‬        ‫דבשר‪ ,‬שנק' נוגה‪ ,‬מתחברים גם הם מכל‬
                                            ‫הספירות דרת"ס שלו ונעשים לפרצוף נוגה‪.‬‬
                           ‫והנוגה הוא ח"ש‪.‬‬  ‫והנך מוצא שהחשמ"ל והנוגה הם ב'‬
‫אמנם מבחינת מה שהם ב' פרצופים‬               ‫פרצופים זה על זה אמנם שורשם הוא‬
‫ברת"ס מלבישים זה על זה‪ ,‬נמצא שיש‬            ‫אחד‪ ,‬דהיינו בחינת כלי דבשר שבכל ספירה‬
‫בפרצוף החשמ"ל בלבדו כל ע"ס ברת"ס‪ ,‬וכן‬       ‫מע"ס דרת"ס דז"א‪ ,‬שהחלק המבורר נקרא‬
‫בפרצוף נוגה לבדו יש ע"ס ברת"ס כנ"ל‪ ,‬ונמצא‬   ‫חשמ"ל‪ ,‬והחלק הבלתי מבורר נקרא נוגה‪,‬‬
‫שיש בפרצוף החשמ"ל בחינת כלים שמחזה‬          ‫ומבחינה זו הם רק פרצוף אחד‪ ,‬אשר ו"ק‬
‫ולמעלה ובחינת כלים שמחזה ולמטה‪ ,‬לכן‬         ‫דמוחין דחיה שאינם יכולים לברר ממנו רק‬
‫יש כל השם חשמ"ל בפרצוף החשמ"ל בלבד‪,‬‬         ‫הכלים שמחזה ולמעלה‪ ,‬הנקראים חב"ד‬
‫כי מחזה ולמעלה שלו‪ ,‬ה"ס מ"ל מחשמ"ל‪,‬‬         ‫חג"ת‪ ,‬שבהם מתלבשים נפש רוח דחיה‪ ,‬רוח‬
‫חיות אש ממללות‪ ,‬ששם מלובש אור החיה‬          ‫בכלים דחב"ד‪ ,‬ונקרא ע"כ חג"ת‪ .‬ונפש בכלים‬
‫שיש בה דיבור‪ .‬ומחזה ולמטה שלו‪ ,‬גם הוא‬       ‫דחג"ת ונק' ע"כ נהי"מ‪ ,‬כנודע בערך ההפכי‬
‫בסוד ח"ש מחשמ"ל‪ ,‬שאין אור החיה מאיר‬         ‫שבין כלים לאורות כנ"ל אות ט"ז ד"ה ואין‪,‬‬
‫בו בשלימות מטרם שישיג ג"ר דחיה‪ ,‬וע"כ‬        ‫ואלו הששה כלים חב"ד חג"ת הנבררים הם‬
   495   496   497   498   499   500   501   502   503   504   505