Page 499 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 499

‫מוהר"ן טצת‬  ‫‪Pg: 499 - 16-Back 21-10-25‬‬        ‫ליקוטי‬

                  ‫תוספתא‬

            ‫תוספתא תורה קכ"ג‬

‫ביחוד רבים‪ ,‬אלא כל היחידים וכל הדורות‬         ‫ובזה תבין שהמשבח לצדיקים נמצא‬
‫הם בחינת יחיד אצלו ית'‪ ,‬ולכן צריך כל אחד‬      ‫דבוק בהשם ית'‪ ,‬כי לפי השגת הצדיק הוא‬
‫להיות דבוק תמיד בלי הפסק עם הכלל כולו‬         ‫מלביש להשי"ת‪ ,‬וכפי שישיג האדם את‬
‫ההווי והיהיה והעבר‪ ,‬והגם שאורו ית' ‪..‬ה‬        ‫הצדיק ומגלה השגתו לחוץ (כי המעשה‬
‫בהצדיקים שהיו‪ ,‬שהוא סוד מה שכתוב (שמות‬        ‫משלים המחשבה)‪ ,‬כערך הזה הוא מלביש‬
‫ג‪ ,‬ו) ׳אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב'‪,‬‬      ‫לנשמת הצדיק‪ .‬וברוחניות נודע שתופש‬
‫הנה זה כלפי דידן‪ ,‬ואצלו ית׳ גם היהיה כמו‬      ‫מקצתו נתפס כולו‪ ,‬ונמצא האדם בשעת‬
‫הוה‪ ,‬בסוד הכתוב ׳ויאמר כל נעזר עזרי מעם‬       ‫השבחה להצדיק המשיגו‪ ,‬נמצא אז דבוק‬
‫ה"‪ ,‬לפיכך אין להפסיק מהתכללות בתוך כלל‬
‫הצדיקים אפילו רגע‪ ,‬רק הכלל הוא מרכבה‬               ‫ממש ומלביש להשי״ת כפי זה השיעור‪.‬‬

                           ‫לשכינה הקדושה‪.‬‬             ‫סוד ההתכללות בצדיקים‬
‫כל הנשמות הם שלשלת אחת‪ ,‬והתחתון‬               ‫מרכבה לשכינה‪ :‬סוד התכללות בכל‬
                                              ‫צדיקי עולם שהיו והעתידים להיות מרכבה‬
                ‫מגביה כולם או מוריד כולם‪.‬‬     ‫לשכינה הקדושה‪ :‬כי אין אורו ית׳ מתלבש‬

            ‫תוספתא תורה קכ"ד‬

            ‫נצחוני בניי וכו'‬

‫להשיב על שאלתו‪ ,‬והוא מוכרח לקבל עול‬           ‫בברכת שלום שמעתי (ע' קע"ח) וז"ל‪:‬‬
‫מלכות שמים למעלה מהדעת ״כשור לעול‬             ‫ובאמור יוצא‪ ,‬אם הבורא נותן מקום עבודה‪,‬‬
‫וכחמור למשא״ בלי שום ויכוחים‪ ,‬אלא‬             ‫אז הצדיקים האלו שמחים מאד‪ .‬לכן דרשו‪:‬‬
‫״אמר ונעשה רצונו״ זה נקרא לכם‪ ,‬כלומר‬          ‫״ראשון לחשבון עונות״‪ .‬שהוא שמחה להם‬
‫עבודה זו שייכת לכם דייקא ולא אלי‪ ,‬כלומר‬       ‫בזה שיש להם עתה מקום עבודה‪ ,‬היינו‬
                                              ‫שנעשו עתה נצרכים לה׳ ויכולים לבוא עתה‬
  ‫עבודה שהרצון לקבל שלכם מחייב אותה‪.‬‬          ‫לידי מגע הדוק עם ה׳‪ ,‬היות כי אין לבוא אל‬
‫משא״כ אם ה׳ נותן לו איזו הארה מן‬
‫השמים‪ ,‬אז הרצון לקבל נכנע והוא מתבטל‬                   ‫היכל המלך אלא בשביל איזה צורך‪.‬‬
‫כנר בפני אבוקה‪ ,‬וממילא כבר אין לו יגיעה‪,‬‬      ‫וזה שאמר‪ :‬״ולקחתם לכם״‪ .‬לכם דייקא‪.‬‬
‫כי הוא כבר לא צריך לקבל על עצמו את‬            ‫והטעם הוא‪ ,‬משום ש״הכל בידי שמים חוץ‬
‫עול מלכות שמים בדרך הכפיה כשור לעול‬           ‫מיראת שמים״‪ ,‬כלומר הבורא יכול לתת אור‬
                                              ‫ושפע‪ ,‬כי זה יש לו‪ ,‬משא״כ חשכות ומקום‬
                             ‫וכחמור למשא‪.‬‬     ‫חסרון זה אין בגבולו‪ .‬והיות שיש כלל כי רק‬
‫מטעם שכבר יש לו סיפוק בעבודה‪ .‬וזה‬             ‫ממקום חסרון יש יראת שמים‪ ,‬ומקום חסרון‬
‫שכתוב‪ :‬אוהבי ה׳‪ .‬כלומר מי יכול לזכות‬          ‫נקרא הרצון לקבל‪ ,‬זאת אומרת שרק אז יש‬
‫להיות אוהב ה'? דוקא זה ששונא את הרצון‬         ‫מקום יגיעה‪ ,‬במה שהוא המתנגד‪ ,‬שהגוף‬
                                              ‫בא ושואל ״מה העבודה״ ואין לו לאדם מה‬
                                       ‫לקבל‪.‬‬
   494   495   496   497   498   499   500   501   502   503   504