Page 503 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 503

‫מוהר"ן גקת‬  ‫‪Pg: 503 - 16-Back 21-10-25‬‬     ‫ליקוטי‬

                  ‫תוספתא‬

            ‫תוספתא תורה קכ"ט‬

‫ובבית אהרן (פסח)‪ :‬פתח ואמר‪ .‬כי‬             ‫דארץ ישראל מחכים‪ ,‬היינו שבה משיגים‬
‫שורש כל הדברים היא האמונה‪ .‬אמונה הוא‬       ‫תוקף האמונה שהיא בחינת חכמה‪ ,‬כדאיתא‬
‫עיקר הפרי וצריך להקדימה קודם להלימוד‬       ‫באמונה ובטחון להרמב"ן ז"ל (פרק א)‬
‫והשמיעה‪ .‬כמ"ש בטח בי"י ועשה טוב‬            ‫שהאמונה והחכמה שניהם מקור אחד להם‬
‫שכן ארץ ורעה אמונה‪ .‬ורע"ה לשון רעות‪.‬‬       ‫שנאמר (קהלת ז‪ ,‬יב) החכמה תחיה בעליה‬
‫להתרועע ולהתחבר עם האמונה צריכין‬
‫לחבר האמונה אל הטוב והאמונה צריך‬                     ‫וצדיק באמונתו יחיה (חבקוק ב‪ ,‬ד)‪:‬‬
‫להיות טוב כאשר רואים את הטוב העיקר‬         ‫וזה נראה ביאור לאומרו ית' להלן (כה‪,‬‬
‫והיסוד היא האמונה וכשהיסוד הוא טוב‬         ‫לח) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם‬
‫אזי יכולים להוסיף עליו‪ .‬כך צריך להיות‬      ‫לאלקים‪ ,‬ופירש רש"י ז"ל שכל הדר בארץ‬
‫בתחילה חזק באמונה‪ .‬וכמו שהעלים הם רק‬       ‫ישראל אני לו לאלקים וכל היוצא ממנה‬
‫שומר לפרי כך השמיעה היא שומר להאמונה‬       ‫כעובד עבודת אלילים‪ ,‬היינו הדר בא"י שיש‬
‫כשהוא חזק באמונה טוב אח"כ לשמוע בכל‬        ‫לו מדת הכנעה מקדושת הארץ‪ ,‬הנה יש לו‬
‫פעם ולהוסיף ולהבין ולעסוק בשכליים אבל‬      ‫כח האמונה‪ ,‬וממילא יש לו אלקים ‪ -‬וכמו‬
‫מקודם צריך להיות חזק באמונה וכתיב‬          ‫כן מי שיושב בחו"ל אבל מחשבתו בארץ‬
‫אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי‪ .‬אפילו‬     ‫ישראל‪ ,‬ע"י שתומך בא"י בכל מה שיכול‪ ,‬הנה‬
‫כשאוחזים במדריגה הגדולה אפילו במדריגת‬      ‫כבר אמר מרן הק' מוהר"י בעש"ט זצללה"ה‬
‫אתי אעפ"כ תשורי מראש אמנה‪ .‬כי הראשית‬       ‫זי"ע (תולדות יעקב יוסף פר' חיי שרה אות ג)‬
‫היא אמונה‪ .‬להגיד בבוקר חסדך‪ .‬כשמאיר‬        ‫במקום שמחשבתו של אדם מצויה שם כל‬
‫להאדם רואים בחוש החסדים של השי"ת‪.‬‬          ‫האדם‪ ,‬והריהו ג"כ בכלל הדר בא"י ‪ -‬לא כן‬
‫ואמונתך בלילות‪ .‬היינו כשהוא אפילו בחושך‬    ‫היוצא ממנה‪ ,‬מבטל ע"י כן את כח ההכנעה‬
‫אפילה כבלילות עכ"ז צריכים להודות לי"י‬      ‫שא"י נותנת‪ ,‬ובא לידי גסות הרוח‪ ,‬ממילא‬
‫עם אמונה וצריכים להאמין בחסדי השם‬          ‫הוא כעובד ע"א‪ ,‬כדאיתא בגמ' (סוטה ד ע"ב)‬
                                           ‫כל שיש בו גסות הרוח כאילו עובד עבודת‬
             ‫יתברך וצריכין לילך עם אמונה‪.‬‬
                                                                           ‫כוכבים‪ .‬וכו'‪.‬‬

‫כשמקורב להצדיק‪ ,‬אף שאינו מקבל ממנו כלל‪ ,‬הוא גם כן טוב מאד וכו'‪.‬‬

‫רבו בדברים שפלים ונמבזים שאין לשאוב‬        ‫באגרות הסולם (נד)‪ :‬נודעתי בשבוע העבר‬
‫מתוכם אלא טרדות עצומות מבלי היכולת‬         ‫שנגמר בדעתו להתפטר מעסקי שהעמסתי‬
‫אפי' להתפלל בפירוש המילות כאיש פשוט‪.‬‬       ‫עליו יותר מדאי ולבוא אלי לונדנה בלי שאלת‬
‫ואני משיב ללא שאלוני‪ ,‬שמי שנוהג‬            ‫פי‪ .‬כי איך ישאלני בשעה שאני נוגע בדבר‪.‬‬
‫עמי כאלה בעת הזאת‪ ,‬אפילו שהוא צמא‬          ‫ועוד‪ ,‬שגם תינוק הבורח מבית הספר יודע‬
‫ומתגעגע אחר טובתי עמו‪ ,‬ומה עוד יהיו‬        ‫זאת שלישב סמוך על שולחן רבו בהרחבה‬
‫מעשיו עמי בעת שאזכה לקרבו תחת כנפי‬         ‫וגדלות ולהשתעשע בסודות התורה וברזין‬
‫השכינה‪ .‬כי יכול כאז לחשוב בלבבו "הרק אך‬    ‫עליונים‪ ,‬מקובל ביותר מלעסוק בצרכי‬
   498   499   500   501   502   503   504   505   506   507   508