Page 508 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 508
מוהר"ן Pg: 508 - 16-Front 21-10-25 חקת ליקוטי
תוספתא
תוספתא תורה קל"ה
כי טבע הקטנות שיתבטל לגבי הגדלות.
שהיא בחינת ה"ת בעינים ,דהיינו מלכות בתע"ס (ח"ו ,סיבה ומסובב ,כח) :וצריכים
הממותקת במדת הרחמים דבינה .כי משורשו לידע ,שדבר קטנות וגדלות נוהג רק בפרצופי
עצמו ,דהיינו מן עת הנקודים ,אין לו אלא מ"ה וב"ן שבכל המדרגות ,אשר הה"ת כבר
מלכות דמדת הדין ,שעליה אין שום זווג נוהג נמצאת בנקבי העינים של הראש שלהם ,והם
באצילות ,כי מלכות זו נגנזה ברדל"א ,כנודע. בחינת הגוף של הראש הזה .ובזה תבין אשר
ולפיכך תחילת תיקונו היא לקבל המלכות הע"ס דנקודים נחשבים למ"ה וב"ן הא' אשר
הממותקת הראויה לזווג ,ואותה הוא מקבל בהעולמות .ואע"פ שחצי פרצוף העליון דמ"ה
מקטנות דאמא ,מבחינת ה"ת מעינים שהוא וב"ן ,שהוא מלביש מפה ולמטה דס"ג עד
בחינת גוף בלי ראש .אכן כדי שיהיה ראוי הטבור של הפרצוף גלגלתא דא"ק ,הוא ג"כ
לקבל בחינת גדלות ,הוא צריך גם לקטנות יצא מנקבי העינים דראש הס"ג ,עכ"ז כיון
דאבא ,שקטנות זו מקובל לו מבחינת שערות שהה"ת אינה מחוברת בה"ר אשר בו ,אינו
רישא דא"א כמ"ש הרב לפנינו .כי הגדלות נחשב עוד לבחינת מ"ה וב"ן ,כי המסך שבו
דאמא ,שהוא בחינת ג"ר דבינה ,אינה מספיק כלול הה"ת ,בעת שיצא מנקבי העינים דראש
לז"א ,להיותו צריך לחסדים מגולים .ונמצא ס"ג ,ירד לבחינה שכנגדו שהוא הטבור ,ששם
שהוא צריך לקבל לתוכו קטנות דבחינת ע"ב, מקום הה"ת ,ולא למעלה מטבור .ולפיכך רק
שהוא מקומת א"א .וזה דומה לבחינת או"א הע"ס דנקודים נחשבים למ"ה וב"ן ,ורק בהם
עצמם שמצד הקביעות הם מוחין דס"ג, נוהג ענין הגדלות והקטנות האמור .ולא עוד
דהיינו מג"ר דבינה כנודע ,ובחינת הקטנות אלא אפילו הג"ר דנקודים אינם נחשבים
דע"ב הם מקבלים משערות רישא ודיקנא למ"ה וב"ן ממש ,משום שה"ת נשארת בנקבי
דא"א ,שמקיפים אותם מפנים ואחור ,שעי"כ העינים דראש הב' שהם הג"ר דנקודים ,ויה"ו
המה ראוים לעליה לג"ר דא"א ולקבל קומת בלי שום גילוי דה"ת ,ירדו באח"פ דראש הב'
הזה ,שהם החו"ב שבו .באופן שה"ת נמצאת
ע"ב דגדלות ,כמ"ש בחלק י"ג ע"ש. רק בכתר דג"ר דנקודים ,שהוא הגלגלתא
ועד"ז צריך הז"א לקבל בחינת קטנות ועינים דראש הזה ,אבל בחו"ב דג"ר אלו ,אין
דבחינת ע"ב משערות רישא דא"א ,כמו או"א, שם רק בחינת ה"ר לבד .ולפיכך גם הם אינם
שעי"ז יהיה ראוי לקבל גם הגדלות שלו .וז"ש נחשבים למ"ה וב"ן ממש .ועכ"ז נוהג בהם
"והחכמה מתתקנת מצד עצמה ,ומוציאה לו ענין הגדלות והקטנות ,משום שה"ת נמצאת
מוח ב'" .דהיינו שהחכמה מתתקנת בעצמה בהם עכ"פ בסוד חולם שממעל לאותיות
מבחינת הקטנות שלה ,ממה שמקבלת
משערות רישא דא"א .ואז הוא משפעת לז"א יה"ו שלהם ,דהיינו בהכתר ,כמבואר .וכו'.
את הקטנות דע"ב ,וכן הגדלות .וזה אמרו עוד שם (חי"ד ,או"פ כט) :וצריך שתדע
"ומוח זה אין לו התפשטות בכל הגוף מרוב ההפרש ממוח החכמה למוח הבינה של הז"א.
העלמו ,ולפיכך נקרא בן רבקה ולא בן יצחק, כי יש בחינת גדלות וקטנות מצד הבינה ,ויש
כי עקרו מהבינה והוא חיי המלך" .דהיינו בחינת גדלות וקטנות מצד החכמה .והנה
כמבואר ,שעקרו דז"א הוא מהבינה ,וכי בחינת עיקר התיקון הוא קבלת הקטנות דבינה,
הז"א הוא בעיקר מאור החסדים של הבינה,
