Page 507 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 507

‫מוהר"ן זקת‬  ‫‪Pg: 507 - 16-Back 21-10-25‬‬          ‫ליקוטי‬

                  ‫תוספתא‬

            ‫תוספתא תורה קל"ד‬

‫התקון רק הארה כוללת שנקראת מפתחא‬                ‫שלו היא כביצה (עי' פירושו להלן אות תרי"א)‪.‬‬
‫והיא המשלמת את ט' פירורים שבסוד א"ח‬             ‫פירוש‪ .‬מבאר כאן‪ ,‬שאין שלמות אלא עם‬
‫דאחד שיהיו שלמים‪ .‬וז"ש‪ ,‬ולאשלמא ד'‬              ‫המלכות‪ ,‬וזולתה נחשב הכל רק לפרורים‪.‬‬
‫דאינון הויה שהיא משלמת השם בן ד' שהוא‬           ‫ונודע שעצם המלכות אינה מקבלת תקונה‬
‫ז"א‪ .‬מאי עשר‪ .‬אינון יוד הא ואו הא‪ .‬שהויה‬        ‫אלא לאחר גמר התקון‪ ,‬ובשתא אלפי שני‬
‫במילוי אלפין רומזת לעשר ספירות שלמות‬            ‫אין עצם המלכות מתגלה כלל‪ .‬שז"ס של‬
‫הנשלמות עם המלכות כנ"ל‪ .‬שזולתה ה"ס ט'‬           ‫המספר י"ב‪ ,‬האמור בכל מקום‪ ,‬שמורה על ג'‬
‫פירורים‪( .‬וסוד כזית וכביצה יתבאר להלן אות‬       ‫קוין ומלכות המקבלתם‪ ,‬וכשהם כלולים זה‬
                                                ‫מזה‪ ,‬נמצא שכל אחד מאלו הד' כלולים מג'‬
                                      ‫וזרי"א)‪.‬‬  ‫קוין‪ ,‬והם במספר י"ב‪ .‬ובאמת היו צריכים‬
                                                ‫להיות ד' פעם ד' אלא משום שעצם המלכות‬
‫ובתיקו"ז ע"פ מעה"ס (תיקון חמיסר‪,‬‬                ‫המקבלת ג' הקוין גנוזה‪ ,‬ואינה באה בחשבון‬
‫אותיותד‪-‬ה)‪ :‬ומי שרוצה לקחת בת זוגו של‬           ‫אלא הג' קוין שהיא מקבלת‪ ,‬וע"כ אין בכל‬
‫הצדיק‪ ,‬כגון אוריה שהקדים לדוד ולקח את בת‬        ‫אחד מאלו הארבע‪ ,‬שהם ג' קוין ומלכות‪,‬‬
‫שבע‪ ,‬שראויה היתה לדוד‪( .‬סנהדרין קז‪ ).‬נאמר בו‬    ‫אלא ג' קוין בכל אחד מהם‪ ,‬ובחינת מלכות‬
‫כל אוכליו יאשמו רעה תבוא אליהם נאם ה׳‪.‬‬          ‫חסרה בכל אחד מהם‪ ,‬ואפילו במלכות עצמה‬
‫כי בת זוגו של הצדיק‪ ,‬שהיא מרכבה למלכות‪,‬‬         ‫אינה נגלית‪ .‬וע"כ הם י"ב‪ .‬אמנם יש כאן‬
‫היא מצה שמורה‪ ,‬אל מצה שלימה‪ ,‬היינו‬              ‫הארה כוללת מבחינת מלכות הממותקת‬
‫בעלה שהוא מרכבה לז"א‪ ,‬עשירה‪ ,‬המאיר בחכמה‬        ‫בבינה‪ ,‬שנקראת מפתחא‪ ,‬אשר הארה זו‬
‫ובחסדים‪( ,‬עי' רע״מ פנחס אות תר״ט) דהא לחם‬       ‫משלמת אותם‪ ,‬כל זמן שלא נתתקנה עצם‬
                                                ‫המלכות‪ .‬אבל שלמות גמורה של המלכות‬
                                     ‫איהו ז׳‪.‬‬
‫ומי גורם זה שתהיה בת זוגו מצה שמורה‬                                     ‫תתגלה בגמר התקון‪.‬‬
‫אליו‪ .‬משום ששמר טיפה שלו‪ .‬ומי שפוגם‬             ‫וז"ש א"ח הוא ט' פרורין שלש לכל סטר‪,‬‬
‫את הטפה שלו‪ ,‬שזורקה על הארץ כמ״ש כי‬             ‫כי אחד בגי' י"ג‪ ,‬והם כנגד י"ג הנ"ל‪ ,‬וא"ח‬
                                                ‫דאחד המורה על חג"ת דז"א שהם ג' קוין‪,‬‬
‫השחית כל בשר את דרכו על הארץ (עי׳ רע״מ‬          ‫וכשכלולים זמ"ז יש בכל אחד מהם ג' קוין‪,‬‬
                                                ‫והם ט' קוין‪ .‬והם נבחנים לפרורים‪ ,‬כי אין‬
‫פנחס אות ת״ר) בת זוגו נקראת מצה פרוסה‬           ‫שלמות אלא על ידי חבורם עם המלכות‪.‬‬
‫לחם עני‪ .‬וסוד הדבר‪ ,‬כל מי שמזלזל בלחם‪,‬‬          ‫הרי שא"ח הוא ט' פרורים‪ ,‬ג' לכל קו‪ .‬תלת‬
‫או בפרורים של לחם שהם טפות שיש בשיעורן‬          ‫מן ד' תרין עשר‪ ,‬כי גם המלכות שהיא ד'‬
‫כזית‪ ,‬עניות רודף אחריו‪ .‬אלא צריכים לשמור‬        ‫דאחד כלולה ג"כ מאותם ג' קוין‪ ,‬כנ"ל נמצא‬
‫הטפות שלו‪ ,‬היינו הפרורים שנמשלו לטפות הזרע‬      ‫שהם ביחד י"ב‪ .‬שה"ס מספר י"ב האמורים‬
                                                ‫בכל מקום‪ .‬רביעית איהו שלימו לאשלמא‬
  ‫שלא לזרוק אותם במקום שלא צריך‪ .‬וכו'‪.‬‬          ‫ביה עשר‪ ,‬כי ספירה רביעית שבאחד היא‬
                                                ‫עצם המלכות שאינה מתגלה ממנה לפני גמר‬
   502   503   504   505   506   507   508   509   510   511   512