Page 501 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 501

‫מוהר"ן אקת‬  ‫‪Pg: 501 - 16-Front 21-10-25‬‬      ‫ליקוטי‬

                  ‫תוספתא‬

            ‫תוספתא תורה קכ"ז‬

‫שלם מרת"ס‪ ,‬כי בחינת כלי דבשר שבספירות‬        ‫אין שם דיבור‪ ,‬והם חשות‪ ,‬כנ"ל‪ .‬הרי שענין‬
‫שמחזה ולמעלה דפרצוף ז"א‪ ,‬הם המחזה‬                 ‫ח"ש ומ"ל נוהג בפרצוף החשמ"ל בלבד‪.‬‬
‫ולמעלה דפרצוף חשמ"ל‪ ,‬ובחינת כלי דבשר‬
‫הבאים מהספירות שמחזה ולמטה דז"א‪ ,‬הם‬          ‫וכן בפרצוף הנוגה לבדו יש ע"ס דרת"ס‪,‬‬
                                             ‫אשר מחזה ולמעלה הוא יכול לקבל הארה‬
                    ‫המחזה ולמטה דחשמ"ל‪.‬‬      ‫מפרצוף החשמ"ל‪ ,‬כי בדרך כלל מתקנים ו"ק‬
‫ויש עוד טעם ב'‪ ,‬כי בתנה"י דז"א עצמו‪,‬‬         ‫דחיה בחינת הכלים שמחזה ולמעלה‪ ,‬וע"כ‬
‫דהיינו במחזה ולמטה הכולל של ז"א‪ ,‬הנה‬         ‫הוא נבחן שם שכולו טוב בלי רע כלל‪ .‬אמנם‬
‫כל גילוי חכמה אשר שם הוא מבחינה ממטה‬         ‫בכלים שמחזה ולמטה דפרצוף נוגה‪ ,‬אין אור‬
‫למעלה‪ ,‬שזה טבע אורות דו"ק דחיה‪ ,‬שאינם‬        ‫החיה מאיר כלל אפילו בפרצוף החשמ"ל‪,‬‬
‫מתגלים ממעלה למטה‪ ,‬וע"כ נבחן כמו שהם‬         ‫כנ"ל‪ ,‬ע"כ נחשבים בנוגה שהם מעורבים‬
‫עצמם מתחלקים למחזה ולמעלה דפרצוף‬             ‫טו"ר‪ ,‬וזכור דברים אלו לכל המשך דברי הרב‪.‬‬
‫תנה"י זה‪ ,‬ומחזה ולמטה דפרצוף תנה"י‬           ‫ואין להקשות ע"ז ממה שמבואר בכמה‬
‫זה‪ .‬שממטה למעלה מאירים המוחין דחיה‪,‬‬          ‫מקומות בדברי הרב‪ ,‬אשר כל גילוי החכמה‬
‫וממעלה למטה אינם מאירים‪ .‬והבן כל זה‬          ‫בפרצוף הוא רק מחזה ולמטה‪ ,‬אבל מחזה‬
‫היטב‪ .‬וכו'‪ .‬עיי"ש כל ההמשך (עד אות קי"ח)‪.‬‬    ‫ולמעלה החסדים מכוסים תוך יסוד דאמא‪,‬‬
‫ועיין בתיקו"ז ע"פ מעה"ס (תיקון כב‪ ,‬אות נג)‪.‬‬  ‫ואין גילוי חכמה יכול להראות בהם‪ ,‬שהוא‬
‫ובאוצר חיים (צו)‪ :‬עור אותיות רע"ו‪,‬‬           ‫לכאורה ההיפך מהמבואר כאן‪ .‬אכן הענין‬
‫והואו הוא נהירו שבקדושה דבגו האי סטרא‪,‬‬       ‫הוא‪ ,‬כי כל המדובר כאן הוא בשני הכלים‬
‫אך אינו רע גמור ח"ו‪ ,‬אלא שמשם יונק הרע‪,‬‬      ‫בשר ועור שהם בחינת כלים דז"א ומלכות‬
‫וזה העור הוא בחינות המלכי' שלא נתבררו‪,‬‬       ‫כנ"ל‪ ,‬שהם נפרדו מהפרצוף בסוד צמצום ב'‪,‬‬
‫ונקרא קליפות נגה ונקרא חש מחשמ"ל‪.‬‬            ‫מאחר שעלתה המלכות בבינה דגוף הנקראת‬
‫והענין‪ ,‬כי חשמ"ל עולה מל"בוש‪ ,‬וכללות‬         ‫ת"ת וסיימה שם את הפרצוף‪ ,‬ובחינה מחזה‬
‫של כל העור כולה נקרא מלבוש‪ ,‬ועור הפנים‬       ‫ולמטה נפרדו מהפרצוף ונעשו למקיפים‪,‬‬
‫שכולו טוב יש בו חשמ"ל או"ר פנ"י א"ל‪,‬‬         ‫שהם זו"ן דת"ת הזה‪ ,‬דהיינו מחזה ולמטה עד‬
‫והקליפות אינ' נאחזין אלא בסיום האצבעות‪,‬‬      ‫סיום ת"ת‪ ,‬וזו"ן אמיתים דגוף שהם נצח והוד‪,‬‬
‫ובסיום בשר קודש יסוד צדיק עטרה שעל‬           ‫כנ"ל אות א' ד"ה וצריכים‪ .‬עש"ה‪ .‬הרי שאלו‬
‫הברית‪ .‬והנה קודם שנברא אדם היו כל‬            ‫הכלים בשר ועור הם בחינת מחזה ולמטה‬
‫העולמות נבררים ולא היו הקליפות יונקים‬        ‫של כל פרצוף בכללותו‪ ,‬וכן הוא בחינת מחזה‬
‫רק שיעור מיעוט די חיותם‪ ,‬ואם לא חטא‬          ‫ולמטה דכל ספירה פרטית מע"ס דראש תוך‬
‫אדם היו נגמרים להתברר לגמרי‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי‬      ‫סוף‪ ,‬כי כל הנוהג בכלל נוהג בכל הפרטים‬
‫שהיו להם כתנות אור‪ ,‬כי הפנימיות מתלבש‬        ‫של אותו הכלל‪ .‬הרי שכל פרצוף החשמ"ל‬
‫תוך שלשה כלים דתבונה הנקרא צלם‪ ,‬בחלק‬         ‫המדובר כאן‪ ,‬אינו אלא בחינת מחזה ולמטה‪,‬‬
‫שנתנה האם בבנה‪ ,‬ועור של התבונה נשאר‬          ‫ששם אומר הרב בכ"מ שהוא המקום דגילוי‬
‫מלבוש מבחוץ והוא נקרא כתנות אור ונעשה‬        ‫חכמה‪ .‬אלא רק בפרטות‪ ,‬כשנחלק כל ספירה‬
‫מצפרניו‪ .‬וזה העור דתבונה נקרא חשמ"ל‬          ‫מע"ס דז"א לראש תוך סוף‪ ,‬דהיינו ראש ותוך‬
                                             ‫מחזה ולמעלה‪ ,‬וסוף מחזה ולמטה כנודע‪,‬‬
                                             ‫ע"כ הם מתחברות ונעשות בחשמ"ל פרצוף‬
   496   497   498   499   500   501   502   503   504   505   506