Page 518 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 518

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 518 - 17-Front 21-10-25‬‬       ‫תקיח ליקוטי‬

              ‫תוספתא‬

        ‫תוספתא תורה קל"ט‬

‫אם תניח דבר מר מאוד אצל דבש או מיני‬       ‫ובבית יעקב (מקץ)‪ :‬הנה בכל דבר יש‬
‫מתיקה‪ ,‬הנה הם מקבלים זה מזה קצת טעם‬       ‫רגליה יורדות מות‪ .‬וכמו שנמצא שבת עלאה‬
‫וריח‪ ,‬וכשלוקחין דבר המר הנה בתחילתו‬       ‫ושבת תתאה כדאיתא בזוה"ק (הקדמה ה‬
‫הוא מתוק קצת ממעט הדבש שקיבל‪ ,‬אבל‬         ‫ע"ב)‪ ,‬שבת עלאה‪ ,‬היינו שיוכל אדם לעשות‬
‫אחר כך הנה הוא מר בתכלית המרירות‪ ,‬ומין‬    ‫כל הפעולות ולא יטרידו אותו שישכח את‬
‫המתוק הנה בתחילתו הוא מר קצת ואחר כך‬      ‫השי"ת שהוא עושה כל‪ ,‬אכן שאין לפי‬
‫הוא מתוק וטוב כאשר הוא‪ ,‬ועל כן קליפת‬      ‫כבודו לפעול אותן הפעולות‪ .‬שבת תתאה‬
‫נוגה הקרובה אל הקדושה מנגיעתה בקדושה‬      ‫מורה‪ ,‬שישבות האדם מכל פעולה בכדי שלא‬
                                          ‫יטרידו אותו וישכח את השי"ת‪ ,‬שרק ה' הוא‬
             ‫מעורב בה מעט טוב בתחילתה‪.‬‬    ‫העושה כל‪ .‬נמצא ששבת תתאה הוא הרגלים‬
‫ונודע אשר נפש היסודית שבאדם‬               ‫משבת עלאה‪ ,‬וכן נמצא בכל הדברים היקרים‬
‫המתלבש בדמו להחיותו היא מצד הקליפה‬        ‫והגבוהים רגליה יורדות מות ובכל השמות‬
‫הלזו‪ ,‬וממנה באות כל המדות רעות מד'‬        ‫הקדושים‪ ,‬לבד מזה השם מ"ה שהוא ברזא‬
‫יסודות רעים שבה‪ ,‬וגם קצת מדות טובות‬       ‫דצורת אדם אין בו שבירה [צג]‪ .‬ונראה בזה‬
‫שבטבע כל ישראל בתולדתם כמו הרחמנות‬        ‫נפלאות השי"ת שהציב בעולם‪ ,‬וייצר את‬
‫וגמילות חסדים באות ממנה לפי שיש בה‬        ‫האדם גוש עפר מן האדמה ויפח בו נשמת‬
‫מעט טוב מנגיעתה בקדושה‪ .‬ולזה‪ ,‬הרשעים‬      ‫חיים‪ ,‬ועומדים גוף אחד דבוקים וקשורים‬
‫הם מגבירים כח הנפש הלזו להתנהג כמנהגה‬     ‫באהבה ואחוה‪ ,‬ובאמת הם שני הפכיים‪ ,‬מי‬
‫לאהוב אשר אהבה נפשם בכל התאוות רעות‬       ‫מאחד אותם‪ ,‬משמע שנמצא ממוצע ביניהם‬
‫ולהמשילה עליהם כמאמר חז"ל (בראשית‬         ‫שמצדו אין שום הפכיים ואין חילוק בין‬
‫רבה ל"ד‪ ,‬י') הרשעים הן ברשות לבם‪ ,‬לכן‬     ‫זה לזה‪ .‬ובעוה"ז הציב השי"ת את יעקב‬
‫מתנהגים כמותה להיות תחילתן שלוה ממעט‬      ‫אבינו ע"ה שהוא עמודא דאמצעיתא ברזא‬
‫הטוב והמתוק הנוגע בקצהו‪ ,‬וסופן יסורין כי‬  ‫דתפארת ישראל‪ ,‬שיש בו בחירה להטות את‬
‫בבית כמות מרה כלענה‪ .‬ולהיפוך הקדושה‬       ‫הגוף ולזככו שיאיר כמו נשמת אלוה ממעל‬
‫בתחילתה מרה לה‪ ,‬רגליה יורדות מות‪ ,‬ואחר‬    ‫בלי שום חילוק ביניהם‪ .‬ע"כ‪ .‬וע"ע שם בפ'‬
‫כך טוב ומתוק לפניהם‪ .‬ולזה‪ ,‬הצדיקים‬        ‫וישב (ד"ה איתא בזוה"ק (בשלח מח ע"ב) בגין‬
‫הנאחזים בה ומתנהגים כמוה להתגבר על‬
‫נפש היסודית הנזכר‪ ,‬והם ההולכים תמיד‬                                               ‫דבהאי וכו')‪.‬‬
‫ממטה למעלה כידוע‪ ,‬כן נעשה להם להיות‬
‫תחילתן יסורין במעט המרירות הנוגע אל‬       ‫בבאר מים חיים (בראשית‪ ,‬פרק י"ג)‪ :‬אכן‬
‫הקליפה ואחר כך טוב ומתוק להם וסופן‬        ‫ידוע מדברי הרב האר"י ז"ל מה שפירש בסוד‬
                                          ‫הכתוב רגליה יורדות מות כי רגלי הקדושה‬
                    ‫שלוה וחיים עד העולם‪.‬‬  ‫הם היורדים לתוך הקליפות והקליפות‬
                                          ‫מסבבין אותן‪ ,‬ועל ידי זה נעשה הקליפה‬
‫ובייטב לב (ויגש)‪ :‬עוד טעם למה בחוץ‬        ‫שומר לפרי‪ .‬והנה הקליפה הראשונה היא‬
‫לארץ נקראים יעקב‪ .‬והוא על פי מה שכתב‬      ‫קליפת נוגה המעורבת מטוב ורע ואחר כך‬
‫בספר ערבי נחל (פרשת בראשית (עה"פ ומעץ‬     ‫הולך ומתעבה למטה למטה עד שנעשה‬
‫הדעת)) כי מתחלה צריך להרגיל את עצמו‬       ‫קליפת רעים מרים וקשים‪ .‬ושורש הענין כי‬
‫ביראת עונש‪ ,‬ואחר כך לבחינת יראת רוממותו‬
   513   514   515   516   517   518   519   520   521   522   523