Page 516 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 516
מוהר"ן Pg: 516 - 17-Front 21-10-25 תקטז ליקוטי
תוספתא
תוספתא תורה קל"ח
כתיב צדק לפניו יהלך והול"ל ילך .אך המתגלה באמצעות הזמנים והחגים ,וכבר
הענין עפ"י מ"ש לך אמר לבי בקשו פני פי' בארתי פירוש הפסוק (קהלת ח ,ה) שומר מצוה
בקשו פנימית הלב כי הנה בלהב יסוד האש לא ידע דבר רע ,כי כללות המצות יש מהן
האלקית שבלב (נ"א הנה בהלב [יסוד האש שהזמן גורם אותם ,כמו מצות סוכה ולולב
האלקית שבלב]) יש ב' בחי' .בחי' חיצוניות אינו נוהג כי אם בחג הסוכות ,ואכילה מצה
ובחי' פנימיות .חיצוני' הלב היא התלהבות בחג הפסח ,וכדומה שאר המצות התולים
המתלהבת מבחי' הבינה והדעת בגדולת ה' בזמנים ,אכן מי שהוא צדיק ותמים במעשיו,
א"ס ב"ה (להתבוננן) [להתבונן] בגדולתו ונפשו שוקקה להשיג התגלות אלהותו וטובו
ולהוליד מתבונה זו אהבה עזה כרשפי אש הגנוז וצפון בהמשך הזמנים ,אזי טרם עת
וכו' .ופנימי' הלב היא הנקודה שבפנימיות בואם משתוקק ומתאוה למהר את בואם
הלב ועומקא דליבא שהיא למעלה מעלה מתי תבוא המצוה לידי ואקיימנה ,ואיש כזה
מבחי' הדעת והתבונה שיוכל האדם להתבונן נקרא שומר מצוה ,מלשון ואביו שמר את
בלבו בגדולת ה' .וכמ"ש ממעמקים קראתיך הדבר (בראשית לז ,יא) ,כלומר יושב ומצפה
ה' מעומקא דליבא (ועד"מ כמו במילי דעלמא מתי יבוא הזמן של המצוה ,הרוצה לראות
לפעמים יש ענין גדול מאד מאד שכל חיות טוב הצפון וגנוז אז כאמור ,וזהו את פניך
האדם תלוי בו ונוגע עד נקודת פנימיות הלב המה בחינת המועדים והזמנים שנקרא אנפי
ועד בכלל וגורם לו לפעמים לעשות מעשים מלכא ,אבקש ,אפילו קודם עת בואם ,למהר
ולדבר דברים שלא בדעת כלל) וזלע"ז ככה
הוא ממש בעבודה שבלב .והיינו לפי שבחי' ולחזות את פניך הגנוזה בהם.
נקודת פנימית הלב היא למעלה מבחי' הדעת
המתפשט ומתלבש במדות שנולדו מחב"ד ובאמרי אמת (סוכות) :כפי מה שאדם
כנודע .רק היא בחי' הארת חכמה עליונה מטהר לבו ונעשה לבו ברשותו כך הוא יכול
שלמעלה מהבינה והדעת ובה מלובש וגנוז לראות כדאיתא דשורייני דעינא באובנתא
אור ה' ממש כמ"ש ה' בחכמה כו' והיא היא דליבא תלו ,איתא בזוה"ק לך אמר לבי בקשו
בחי' ניצוץ אלקות שבכל נפש מישראל. פני את פניך ה' אבקש וכו' אלין זמנייא
ומה שאין כל אדם זוכה למדרגה זו לעבודה וחגייא וכו' ואיתא כדרך שבא לראות כך בא
שבלב מעומקא דלבא בבחי' פנימיות היינו ליראות וזהו בקשו פני את פניך שיהיו פני
לפי שבחינה זו היא אצלו בבחי' גלות ושביה ופניך שווים ,ואיתא שם בזוה"ק את פניך ה'
והיא בחינת גלות השכינה ממש כי היא היא אבקש כד"א דרשו ה' ועזו בקשו פניו תמיד
בחינת ניצוץ אלהות שבנפשו האלהית וכו'. היינו שצריכים לבקש שיהיה זה לתמיד
ובליקוטי תורה (ניצבים) :לך אמר לבי וצריך כל אדם להשתדל שיהיה לבו ברשותו,
בקשו פני וגו' פני היינו פנימיות הלב .כי הנה באברהם אבינו כתיב ומצאת את לבבו נאמן
יש בבחי' צעקת הלב ב' בחינות בחי' פנימית לפניך שהיה לבו כליל ברשותו ובסוכות יש
גם בחי' חיצונית חיצונית הלב הוא נמשך מן לכל אחד משהו מזה ,וזה דאיתא לולב וכו' לו
הדעת והתבוננות בגדולת ה' והתפשטות אור
א"ס ב"ה על הנבראים להוות מאין ליש כל לב ,לבו ברשותו.
ובתניא (אגרת הקודש ,ד) :אין ישראל
נגאלין אלא בצדקה שנא' ושביה בצדקה.
