Page 519 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 519
מוהר"ן תקיט Pg: 519 - 17-Front 21-10-25 ליקוטי
תוספתא
תוספתא תורה קל"ט
רגליו מתלכלכים .וזהו רגליה יורדות מות יתברך ,וכן צריך בכל יום ויום .והטעם בזה,
שהוא הס"א כדי ליתן קיום להס"א .ואומרו כי כתיב (משלי ה ,ה) רגליה יורדות מות שאול
שאול צעדיה יתמוכו כי השאול רחוק יותר צעדיה יתמוכו ,כי בכל סטרא אחרא מוכרח
מהקדושה כמש"ה (משלי ט' ,יח) בעמקי שאול להיות שם ניצוץ הקדוש מבחינת מלכות
קרואיה ,לכן אפילו בחינת רגלים דקדושה שהוא בחינת רגלי הקדושה וסופה ,וכל ניצוץ
אין שם ,לא כמו הטיט והרפש אשר רגל המחיה לסטרא אחרא צריך שיהיה ביניהם
האדם בתוכה ממש אלא כמו מה שתחת קצת דמיון ויחוס מה ,ולכן רגלים דקדושה
הטיט והרפש שרגל האדם עומד עליה לבד שיורדות למות להחיותו יש לה יחוס בצד מה
ולא בתוכו ,כך השאול שעמוק יותר מהמות כקוף בפני אדם ,שרגל הקדושה היינו יראת
אין שם רק בחינת צעדי הרגלים .והיינו ה' טהורה מתפשטת עד למטה ,ושם הוא
שאמר הכתוב רגליה יורדות מות אבל שאול יראת עונש ,יראה פחותה רצועה לאלקאה
(תקוני זוהר ,תקון לג) .וממילא כשהתחיל
הוא רק צעדיה יתמוכו וק"ל. לעבוד מיראת עונש ,ואחר כך עולה למעלה
ואמנם כל ניצוץ המחיה להס"א צריך ליראת ה' טהורה מרוממותו ,ממילא הוציא
שיהיה ביניהם קצת דמיון ויחוס בצד מה כמו רגלי הקדושה מהסטרא אחרא והוציא ניצוץ
הנשמה המתיחסת להגוף והצורה להחומר, הקדוש מתוך הקליפה .ואמנם כשהיו ישראל
כמשארז"ל (חולין ס ע"א) בצביונן נבראו שרוין על אדמתם לא היו צריכים להוריד
פירש"י שכל צורה יש לה יחוס לחומר שלה למדרגה קטנה בחינת יראת עונש ,כי היה
וכל חיות לגוף שלו .ולכן הרגלים דקדושה כבוד ה' חופף עליהם ,ולא נצרכו אז להעלות
שיורדות למות להחיותו יש להם יחוס ניצוצות הקדושים מהסטרא אחרא בבחינה
בצד מה כקוף בפני אדם ,שרגל הקדושה זו .אך בצאתם למלחמה הוצרכו לבחינת
היינו יראת ה' טהורה ומתפשט עד למטה יראת עונש למען הוציא הניצוצות הקדושים
ושם הוא יראת העונש יראה רעה וכאמור, אשר בשביה בסטרא אחרא ,ובזה מפרש
והמשכיל יבין מעצמו כי אין ראוי להאריך פסוק (דברים כא ,י) כי תצא למלחמה ,עיי"ש.
בזה .וכו' עיי"ש.
ובס' שער התפילה (שער השמיני) :אל יתן ובערבי נחל (בראשית) :אמר הכתוב
למוט רגליך .כי הנה זה הוא השבח וההודיה (משלי ה' ,ה) רגליה יורדות מות שאול צעדיה
הראשונה בהטובה הבאה מהשגחת האם על יתמוכו ,ירצה ,כי נודע שבכל הס"א מוכרח
הבן היקר ,לשמרו שלא ימוט רגלו להחליק להיות ניצוץ קדושה להחיותם ,א"כ ודאי
במים אשר על פני הארץ ,ושלא יטנף רגלו הניצוץ ההוא מגיע עד הס"א מתחתית
בטיט ורפש ,ושלא יפול באחד הבורות הקדושה וסופה ,לפי שבהסתיים הקדושה יש
והפחתים ,כי אלו הם מקרים היותר מצויים עולם הקליפות ,לכן מסוף הקדושה ורגליה
והרגילים בקטני הילדים .ועבור כן הנה דוד יגיע הניצוץ להס"א .ולזה ביארו רבותינו
המלך ועמו ישראל מכוונים לשבח על הטובה בעץ חיים שכל הניצוצות קדושות שנפלו
הבאה מההשגחה הנפלאה ,הגם שהיא מרחוק בס"א הם מבחינת מלכות כנודע ,לפי שהוא
בבחי' מרחוק ה' נראה לי כנאמר למעלה, בחינת רגלי הקדושה וסופה ,ודומה לאדם
שהולך בטיט ורפש אין כל האדם בטיט רק
