Page 540 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 540

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 540 - 18-Front 21-10-25‬‬           ‫מקת ליקוטי‬

              ‫תוספתא‬

        ‫תוספתא תורה קמ"ט‬

        ‫בענין המתקת הדינים בחצות‪.‬‬

‫במציאותם‪ ,‬אלא שנתארך קומתם יותר‪,‬‬              ‫בשער הגלגולים (הקדמה כו)‪ :‬כפי סדר‬
‫ונתפשטו עד למטה‪ ,‬ולכן מה שהיה להם‬             ‫מעלת הזווגים‪ ,‬הוא יעקב עם לאה‪ ,‬אחר‬
‫בתחלה לא נתבטל‪ .‬ונמצא‪ ,‬כי יש עוד עשר‬          ‫חצות לילה‪ ,‬כי אז אע"פ שלאה יש בה דינים‪,‬‬
‫טפות אחרות שיצאו מהיסוד‪ ,‬שהיה קודם‬            ‫להיותה עתה מבחי' לאה‪ ,‬אחר חצות לילה‬
‫חצות‪ ,‬אלא שלא יצאו רק אחר חצות לילה‪.‬‬          ‫נמתקים הדינים שבה‪ .‬ועוד‪ ,‬כי עתה אחר‬
‫וכן עד"ז יש עוד שנים אחרות היוצאים‬            ‫חצות לילה‪ ,‬היא ויעקב מתפשטים בכל ערך‬
‫משם‪ ,‬מזמן קדרותא דצפרא‪ ,‬והם מעולים‬            ‫ז"א כלו‪ ,‬משא"כ בזווג הקודם לזה של יעקב‬
‫מן אלו העשרה‪ .‬ואמנם אלו הי"ב השניים‬           ‫ורחל‪ .‬והנה ביסוד של הזווג הזה‪ ,‬יצאו ממנו‬
‫הם גרועים במעלה מן הי"ב הראשונים‪.‬‬             ‫עשר טפות‪ ,‬שהם‪ ,‬חמשה חסדים‪ ,‬וחמשה‬
‫ואפשר שאלו השנים השניים של קדרותא‬             ‫גבורות מן אבא‪ .‬ולכן בשני הזווגים אלו‪,‬‬
‫דצפרא‪ ,‬יוכללו עם עשרה ראשונים‪ ,‬לפי‬            ‫שהם הזווג השני של יעקב ברחל‪ ,‬וזווג‬
‫שהם מעולים יותר מן העשרה שניים‪ .‬והבט‬          ‫הג' של יעקב בלאה דאחר חצות‪ ,‬אין בהם‬
‫נא וראה‪ ,‬כי בזה הזווג השלישי‪ ,‬נכללו בו‬        ‫הריגה‪ ,‬לפי שהם מיסוד דיעקב‪ ,‬שהוא מצד‬
‫ארבעה זווגים‪ ,‬ומהם ארבעה ועשרים טיפות‪,‬‬
‫וארבעתם נקראים זווג אחד‪ ,‬ולכלם יש יסוד‬            ‫מוחין דאבא‪ ,‬ואינם דאימא שהם דינים‪.‬‬
‫אחד שממנו יצאו‪ ,‬לפי ששתי היסודות אחד‬          ‫ודע‪ ,‬כי בזה הזווג השלישי‪ ,‬נכלל בו‬
‫של קודם חצות זה‪ ,‬ואחד שלאחר חצות‪ ,‬זה‬          ‫עוד זווג אחר‪ ,‬אע"פ שלא כתבנוהו לעיל‪,‬‬
‫נכלל בזה‪ ,‬והכל יסוד אחד‪ .‬ובסוף הדרוש‬          ‫והוא‪ ,‬כי נודע‪ ,‬דבקדרותא דצפרא‪ ,‬הוא יותר‬
‫הזה נבאר‪ ,‬מי הם אלו הארבעה ועשרים‬             ‫רחמים ממה שהוא בחצות לילה האחרונה‪,‬‬
                                              ‫לפי שכבר אז כמעט נקרא יום‪ ,‬ואז חוזרים‬
                 ‫טפות‪ ,‬ומי הוא הרב שלהם‪.‬‬      ‫יעקב ולאה הנז'‪ ,‬להזדווג שנית‪ ,‬כנזכר בזוהר‬
‫וב'דעת ותבונה' לבן איש חי זי"ע (פ' כ"ט)‪:‬‬      ‫בפרשת שמות דף י' ע"א‪ .‬ומהזווג ההוא‬
‫והנה בחצות לילה אז לאה נגדלת פב"פ עם‬          ‫יוצאים ב' טפות בלבד‪ ,‬האחת כוללת חמשה‬
‫בחינת ישראל ויעקב שהוא כל שיעור ז"א‬           ‫חסדים‪ ,‬והשנית כוללת חמשה גבורות‪ ,‬ואלו‬
‫כולו‪ ,‬ואז לאה כאלו היא ממש בחינת רחל‪,‬‬         ‫השתי טפות‪ ,‬הם מעולות יותר מכל העשרה‬
‫ולכן אז נמתקים הדינים‪ ,‬וזה סוד ליל ולילה‬      ‫הנז' שיצאו מזווג שלאחר חצות לילה‪ ,‬והרי‬
‫הנז' בפ' בא בס"ה בפ' ליל שמורים וכו' הוא‬
‫הלילה הזה וכו' והענין הוא כי קודם חצות‬                                      ‫הם י"ב טפות‪.‬‬
‫לילה נקראת לאה ליל‪ ,‬אבל אחר חצות לילה‬         ‫ודע‪ ,‬כי הנה קודם חצות לילה‪ ,‬היו יעקב‬
‫נקראת לילה‪ ,‬והענין הוא כי כיון שהיא נגדלת‬     ‫ולאה מהחזה ולמעלה של ז"א‪ ,‬כמו שיתבאר‬
‫גם מן החזה ולמטה שהוא חצי התחתון של‬           ‫בזווג החמישי לקמן‪ .‬ואחר חצות לילה‪,‬‬
‫ז"א‪ ,‬לכן נקראת לאה חצות לילה כי לוקחת‬         ‫נתארכו ונתפשטו בכל קומת ז"א כנזכר‪ ,‬ולכן‬
‫לאה הנקראת לילה גם בחינת החצי התחתון‬          ‫רושם הראשון של היסוד הא'‪ ,‬שהיה ליעקב‬
                                              ‫קודם חצות לילה‪ ,‬לא נתבטל‪ ,‬לפי שלא‬
                                       ‫דז"א‪.‬‬  ‫חזרו יעקב ולאה אחר חצות אחור באחור‪,‬‬
                                              ‫כדי שנאמר שנתבטל בחינתם הראשונה‪.‬‬
                                              ‫אמנם בהיותם עדיין פנים בפנים‪ ,‬נשארו‬
   535   536   537   538   539   540   541   542   543   544   545