Page 541 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A

‫מוהר"ן תקמא‬ ‫‪Pg: 541 - 18-Front 21-10-25‬‬ ‫ליקוטי‬

‫תוספתא‬

‫תוספתא תורה קנ"א‬

‫מארת חסר ו'‪.‬‬

‫ברקיע השמים‪ ,‬שיורה על זווג השמש ולבנה‬ ‫בזוה"ק ע"פ הסולם (בראשית ב'‪ ,‬קסא‪-‬ב)‪:‬‬
‫שהם זו"ן למעלה מחזה ולמטה מחזה דז"א‪,‬‬
‫א"כ היה צריך לומר להאיר בארץ‪ ,‬כמו‬ ‫הכתוב יהי מארת וגו' בא לכלול את הנחש הרע‬
‫שאומר‪ ,‬ברקיע השמים‪ ,‬שמשמעותו היה‪,‬‬
‫שמזדווג גם למטה מחזה דז"א ששם הנוקבא‬ ‫שהטיל זוהמא ועשה פירוד שלא יזדווג השמש עם‬
‫התחתונה הנקראת ארץ‪ ,‬ולמה כתוב על‬
‫הארץ‪ ,‬שמשמעותו שהזווג הוא רק למעלה‬ ‫הלבנה‪ ,‬פירוש‪ ,‬כי בכל המדרגות הקודמות‬
‫ברקיע השמים‪ ,‬דהיינו במקום הפרסא‬ ‫להנוקבא‪ ,‬יורה יה"י‪ ,‬ענין מיעוט ונפילת‬
‫שמחזה ולמעלה דז"א דוקא‪ ,‬הנק' רקיע‪,‬‬ ‫ג' הכלים בינה ותו"מ להמדרגה שלמטה‪,‬‬
‫ומשם נמשך ההארה אל הארץ‪ ,‬דהיינו למטה‬ ‫אמנם לא נפלו הכלים מחוץ לאצילות‪ .‬מה‬
‫מחזה‪ ,‬אבל בארץ עצמו אין זווג‪ .‬ואומר‪,‬‬ ‫שאין כן בהנוקבא‪ ,‬שהיא מדרגה תחתונה‬
‫שהוא להורות כי חושבנא דכלא סיהרא הוא‪,‬‬ ‫מכל המדרגות דאצילות‪ ,‬א"כ כשנאמר יה"י‪,‬‬
‫פירוש‪ ,‬כי המוחין דחשבון ומספר של כל‬ ‫ונפלו הכלים שלה‪ ,‬הרי נפלו למטה מפרסא‬
‫המדרגות‪ ,‬יוצאים על ידי זווג שמש ולבנה‪.‬‬ ‫דאצילות‪ ,‬לבי"ע דפרודא‪ ,‬וע"כ נבראו מכח‬
‫כי יש מוחין שהם אור חסדים והם מכונים‬ ‫הנפילה הזו הקליפות ונחש הרע (כמ"ש לעיל‬
‫בשם בלי מספר‪ ,‬ויש מוחין דהארת חכמה‪,‬‬
‫שהם מכונים בשם מספר וחשבון‪( ,‬כמ"ש‬ ‫בראשית א' דף צ"ו ד"ה ביאור ע"ש)‪.‬‬

‫לעיל בהקדמת הזהר דף כ"ט ד"ה במספר‪ ,‬עש"ה)‬ ‫וע"כ כתוב מארת חסר ו'‪ ,‬שפירושו קללות‪,‬‬
‫כי הנחש גרם שתתקלל הארץ‪ ,‬שכתוב ארורה‬
‫וכן יש לז"א ב' נוקבין‪ ,‬האחת למעלה מחזה‪,‬‬ ‫האדמה וגו'‪ .‬כלומר‪ ,‬שהנחש הסית להחטא‬
‫שהיא הנקראת לבנה‪ ,‬וכן מלכותא דדוד (לעיל‬ ‫דעצה"ד שמחמתו נתקללה הארץ‪ ,‬וע"כ כתוב‬
‫בראשית א' דף ק"י ד"ה ואלו) והשנית‪ ,‬היא‬ ‫מארת חסר ו'‪ ,‬שיורה על קללה זו שנתקללה‬
‫למטה מחזה‪ ,‬והיא נקראת‪ ,‬ארץ‪ ,‬וכן רחל‪.‬‬ ‫הארץ בסבת הנחש שנברא ע"י המיעוט‬
‫וז"ש שזווג הזה המאיר את המוחין דחשבון‬ ‫דנה"י‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬ובגין כך מארת כתיב‪ ,‬ומשום‬
‫אינו אלא בלבנה‪ ,‬דהיינו בהזווג זעיר ונוקביה‬ ‫זה כתוב בתורה מארת חסר ו'‪ ,‬שהוא לשון‬
‫שמחזה ולמעלה‪ ,‬שהנוקבא ההיא נקראת‬
‫לבנה‪ ,‬ולא בהנוק' שמחזה ולמטה הנקראת‬ ‫קללה‪.‬‬
‫ארץ‪ ,‬ומה שאומר לאנהרא עלמין עילא‬ ‫יהי מארת‪ ,‬משמעותו מאור אחד‪ ,‬להיותו חסר‬
‫ותתא‪ ,‬הפירוש הוא‪ ,‬שב' הנוקבין‪ ,‬של מעלה‬ ‫ו'‪ ,‬והיא מאור הלבנה‪ ,‬והב' רקיע השמים‪ ,‬הוא‬
‫שה"ס הלבנה ושל מטה שה"ס הארץ‪ ,‬נכללות‬ ‫מאור השמש‪ .‬ותרווייהו בכללא חדא‪ ,‬לאזדווגא‬
‫זו בזו‪ ,‬ואז מגיע ההארה למעלה ולמטה‪ .‬אבל‬ ‫לאנהרא עלמין לעילא ותתא וכללם הכתוב‬
‫עיקר הזווג הוא רק בהלבנה‪ ,‬דהיינו בהנוקבא‬ ‫שניהם בכלל אחד‪ ,‬כי נאמר יהי מארת‬
‫ברקיע השמים‪ ,‬להורות‪ ,‬שמזדווגים השמש‬
‫שלמעלה מחזה‪.‬‬ ‫והלבנה‪ ,‬להאיר העולמות‪ ,‬למעלה מחזה‬
‫דז"א‪ .‬ולמטה מחזה דז"א‪ .‬משמע דכתיב‬
‫עוד שם (ויקהל‪ ,‬ר')‪ :‬בוא וראה‪ ,‬כך הוא‬ ‫על הארץ‪ ,‬ולא כתיב בארץ דמשמע לעילא‬
‫ודאי‪ ,‬שליל רביעי שבשבת צריכים להשמר‬ ‫ותתא‪ ,‬חושבן דכלא בסיהרא הוא‪ ,‬ומשמע‪,‬‬
‫מהם מס"א‪ .‬מהו הטעם‪ .‬משום שכתוב‪ ,‬יהי‬ ‫ממ"ש על הארץ‪ ,‬ואינו כתוב להאיר בארץ‪,‬‬
‫שיהיה נשמע שמאיר למעלה ולמטה‪ ,‬שהוא‬
‫להורות‪ ,‬שהחשבון של כולם הוא בהלבנה‪.‬‬
‫פירוש‪ .‬כי לפי מה שביאר הכ' יהי מארת‬