Page 546 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 546

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 546 - 18-Back 21-10-25‬‬            ‫תקמו ליקוטי‬

              ‫תוספתא‬

        ‫תוספתא תורה קנ"ג‬

‫שהתלמיד יקבל פני הרב‪ ,‬היינו שיקבל פני הרב לתוכו‪ ,‬שיתראה בתוכו פני הרב‪.‬‬

‫מזיקים בראות‪ ,‬ויוצא מתוך עיניהם ארס‪ ,‬וכן‬      ‫ביערות דבש (ח"א‪ ,‬דרוש י"ב)‪ :‬והנה אמרו‬
‫בלעם הרשע‪ ,‬קוי עין שלו היו מזיקין‪ ,‬כן קוי‬     ‫בגמרא [חגיגה ה ע"ב] חייב לקבל פני חכמים‪,‬‬
‫עין היוצאים מן צדיק לברכה‪ ,‬וראייה שלהם‬        ‫דכתיב ויחי עוד לנצח לא יראה השחת כי‬
‫לטובה‪ .‬וא"כ יש בצדיק שתי תועליות‪ ,‬אחת‬         ‫יראה חכמים ימותו‪ ,‬הרואה צדיקים במיתתם‬
‫שאנו רואים אותו‪ ,‬והשנית שהוא רואה‬             ‫כך‪ ,‬בחייהם על אחת כמה וכמה‪ .‬ומקשים‪,‬‬
                                              ‫הא אמרינן גדולים צדיקים במיתתם יותר‬
                                      ‫אותנו‪.‬‬  ‫מבחייהם‪ ,‬והק"ו מופרך‪ ,‬גם יש להבין במה‬
‫וע"ז הפסוק סובב בהבטחתו לעתיד לבא‬             ‫שאמרו [שם] רבי ורבי חייא אקלעו לאתרא‪,‬‬
‫[ישעיה ל' כ] ולא יכנף עוד מוריך‪ ,‬והיו עיניך‬   ‫אמרו איכא צורבא מרבנן באתרא ניזיל ונקבל‬
‫רואות את מוריך‪ ,‬פירוש שלא יהיה שום‬            ‫אפיה‪ ,‬אמרו איכא ומאור עינים הוא‪ ,‬אמר רבי‬
‫כנף מעיל מול פניו כמסוה‪ ,‬ולכאורה הדבר‬         ‫חייא לרבי‪ ,‬תוב את ואנא איזל ולא תזלזל‬
‫כפול‪ .‬אבל לפמ"ש ניחא‪ ,‬דכוונת הפסוק‬            ‫בנשיאותך‪ ,‬אעפ"כ אזל‪ ,‬א"ל אתם הקבלתם‬
‫לבשר שיהיו לנו שתי תועליות‪ ,‬שאנו נהיה‬         ‫פנים הנראים ואינם רואים‪ ,‬תזכו לקבל פני‬
‫רואים אותו‪ ,‬והוא יראה אותנו‪ ,‬ותהיה‬            ‫שכינה הרואה ואינה נראית‪ ,‬א"ל רבי לרבי‬
‫התועלת בשלימות‪ .‬וא"כ א"ש דלמד ק"ו‪ ,‬מה‬         ‫חייא איכו השתא מנעתן מהאי בירכתא‬
‫הרואה צדיקים במיתתם כך‪ ,‬דאין כאן רק חד‬        ‫עכ"ל‪ ,‬ויש להבין‪ ,‬למה מתחלה נתרצו שניהם‬
‫תועלת‪ ,‬שאני רואה הצדיק‪ ,‬הרואה צדיקים‬          ‫ללכת‪ ,‬ובשומעם שהוא מאור עינים א"ל רבי‬
‫בחייהם‪ ,‬שיש בו ב' תועליות‪ ,‬על אחת כמה‬         ‫חייא לרבי שלא ילך לזלזל בנשיאותו‪ ,‬תחלה‬
‫וכמה שיש בו שכר ותועלת‪ .‬והנה נפקא‬             ‫מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר‪ ,‬וכשברכם א"ל‬
‫מינה בין שתי תועליות הנ"ל‪ ,‬אם המקבל‬           ‫רבי איכו השתא מנעתן מהאי ברכתא‪ ,‬ג"כ‬
‫גדול מהמתקבל‪ ,‬אם הוא שראיית הצדיק‬             ‫קשה‪ ,‬וכי לא ידע מתחלה שיש שכר טוב‬
‫לברכה‪ ,‬אף בזה שייך‪ ,‬דמ"מ ראיית הצדיק‬
‫לברכה‪ ,‬אבל התועלת הב' הוא מקבל השגה‬                        ‫להמקבלים פני תלמידי חכמים‪.‬‬
‫מן המתקבל כמו דחזיתי לר' מאיר‪ ,‬אם הוא‬         ‫אמנם נראה‪ ,‬כי ידוע דענין קבלת פני‬
‫גדול בתורה ממנו‪ ,‬לא שייך כן‪ ,‬מי יקבל ממי‪.‬‬     ‫חכמים יש בו שתי תועליות‪ ,‬אחד‪ ,‬הרואה‬
‫ובזה יובן‪ ,‬דטרם שאמרו להם שהוא‬                ‫אותו‪ ,‬מקבל ממנו ברכת שפע וטוב‪ ,‬כמו‬
‫מאור עינים‪ ,‬לא חשש רבי חייא שילך רבי‪,‬‬         ‫שהרואה פני רשע‪ ,‬פוגם בנפשו ומשיב רעה‬
‫דאין כאן זלזול בנשיאות כלל‪ ,‬כי יקבל ברכה‬      ‫לעצמו‪ ,‬כן הרואה פני צדיק‪ ,‬משיב לנפשו שפע‬
‫כאשר יהיה התלמיד חכם וצדיק רואה אותו‪,‬‬         ‫טוב וברכה‪ ,‬כי עליו חל ושורה אור שכינה‪,‬‬
‫אבל באמרם שהוא מאור עינים‪ ,‬ואין כאן‬           ‫ולכך אמרו [עירובין יג ע"ב] האי דמחדדנא‬
‫תועלת רק לקבל השגה ממנו‪ ,‬כמו דחזייה‬           ‫מחבריא דחזיתא לר' מאיר מאחוריה‪ ,‬ואילו‬
‫לר' מאיר‪ ,‬ואם כן זהו זלזול לרבי‪ ,‬דהוא חכם‬     ‫חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי‪ .‬ויש עוד‬
‫גדול ממנו‪ ,‬על שהוצרך להתחדד בראותו‪,‬‬           ‫תועלת בזה‪ ,‬במה שהצדיק ותלמיד חכם‬
‫ולכך א"ל תוב את ולא תזלזל בנשיאותך‪.‬‬           ‫רואה אותו‪ ,‬כאמרם ראיה של צדיק לברכה‪,‬‬
‫אמנם באמת יש עוד תועלת למקבל פני‬              ‫כי כמו מן בעל ארס‪ ,‬קוי אור היוצאים מן‬
‫חכם‪ ,‬כאמרם [ירושלמי פ"ה ה"א] המקבל פני‬        ‫העין מזיקים לאדם‪ ,‬ולכן יש אנשים אשר‬
   541   542   543   544   545   546   547   548   549   550   551