Page 67 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 67

‫‪Pg: 67 - 3-Back 21-10-25‬‬

‫מוהר"ן סז‬  ‫תורה קח‬                             ‫________ ליקוטי‬

           ‫ליקוטים‬

‫על הכל‪ .‬ויתר דברי הכתוב יבואר לקמן אי"ה‪.‬‬       ‫וביסוד העבודה (ב‪ ,‬ז)‪ :‬איתא באותיות‬
                                        ‫וכו'‪.‬‬  ‫דרבי עקיבא אות ח דבר אחר קרוב ה'‬
                                               ‫לנשברי לב מלמד שכל מי שלבו שבורה‬
‫ובתולדות יעקב יוסף (בהעלותך)‪ :‬ושורש‬            ‫בכל יום ורוחו נמוכה ודבורו ממועט בפיו‬
‫הכל לשבר הקליפות ולהפרידן מהקדושה‪,‬‬             ‫בכל יום‪ .‬עמו שכינה מהלכת בכל יום‪ .‬ולא‬
‫הוא לב נשבר וכמ"ש בזוהר ויקרא דף ה'‬            ‫עוד אלא שמעלה עליו הכתוב כאלו מזבח‬
‫וז"ל‪ ,‬קרבן ליהו"ה ולא לאלהים‪ ,‬לאתערא‬           ‫בנוי בלבו ומעלה עולות וזבחים עליו לפני‬
‫רחמי ולא דינא‪ ,‬אבל הא כתיב זבחי אלהים‬          ‫הקב"ה שנאמר זבחי אלהים רוח נשברה לב‬
‫רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה‪,‬‬         ‫נשבר ונדכה וגו'‪ .‬שכל שבורי לב חביבין לפני‬
‫זבחי אלהים כתיב ולא זבחי הוי"ה‪ ,‬א"ל קרבן‬       ‫הקב"ה יותר ממלאכי השרת שמלאכי השרת‬
‫אלהים לא כתיב אלא זבחי אלהים‪ ,‬כי ע"י‬           ‫מרוחקין מן השכינה שלשים ושש אלפים‬
‫רוח נשברה רוחא ודינא תקיפא תבירא‪ ,‬וע"ד‬         ‫רבבות פרסאות‪ .‬שנאמר שרפים עומדים‬
‫זבחי אלהים לתברא דינא ויתגברון רחמי על‬         ‫ממעל לו "לו" בגימטריא שלשים ושש אלפים‬
                                               ‫רבבות פרסאות‪ .‬וכל פרסה אלף אלפים וכל‬
                            ‫דינא וכו' יעו"ש‪.‬‬   ‫אמה ד' זרתות וטפח‪ .‬וכל זרת הוא מסוף‬
‫ובתניא (ח"א‪ ,‬יז)‪ :‬אמרו רז"ל דצדיקים‬            ‫העולם ועד סופו שנאמר ושמים בזרת תכן‪.‬‬
‫דוקא לבם ברשותם‪ .‬אלא דלעשותו ר"ל‬               ‫אבל שבורי לב הקב"ה קרוב אצלם מאמה אל‬
‫האהבה המביאה לידי עשיית המצות בלבד‬
‫שהיא רעותא דלבא שבתעלומות לב גם‬                       ‫אמה‪ ,‬לכך נאמר קרוב ה' לנשברי לב‪.‬‬
‫כי אינה בהתגלות לבו כרשפי אש ודבר זה‬
‫קרוב מאד ונקל לכל אדם אשר יש לו מוח‬            ‫ובערבי נחל (ויקרא)‪ :‬ונודע‪ ,‬כי משכן הרוח‬
‫בקדקדו כי מוחו ברשותו ויכול להתבונן בו‬         ‫הוא בלב והוא פנימיות חיות הלב שמשם‬
‫ככל אשר יחפוץ וכשיתבונן בו בגדולת א"ס‬          ‫יוצא חיות לכל הגוף‪ ,‬לז"א (תהילים נא'‪ ,‬יז)‬
‫ב"ה ממילא יוליד במוחו על כל פנים האהבה‬         ‫ה' שפתי תפתח ופי יגיד כו' עד שאתרצה‬
‫לה' לדבקה בו בקיום מצותיו ותורתו וזה‬           ‫לפניך‪ ,‬עם שאין מקום להביא קרבן בהיות‬
‫כל האדם כי היום לעשותם כתיב שהיום‬              ‫אינני שוגג‪ ,‬אף על פי כן הלא אני רואה כי לא‬
‫הוא עולם המעשה דוקא ולמחר כו' כמ"ש‬             ‫תחפוץ זבח באופן ואתנה אותו ע"י שליח ר"ל‬
‫במ"א‪ .‬והמוח שליט בטבעו ותולדתו על חלל‬          ‫שלא יהיה ממני רק הנתינה‪ ,‬א"כ על כרחך‬
‫השמאלי שבלב ועל פיו ועל כל האברים‬              ‫הכוונה הנרצה לך מהקרבן הוא רק הכניעה‪,‬‬
‫שהם כלי המעשה אם לא מי שהוא רשע‬                ‫ומזה אני מבין שיש ב' מדרגות בכניעה‪ ,‬כי‬
‫באמת כמארז"ל שהרשעים הם ברשות לבם‬              ‫זבחי אלהים רוח נשברה‪ ,‬ר"ל בהיות פנימיות‬
‫ואין לבם ברשותם כלל וזה עונש על גודל‬           ‫הלב נשבר מעצמו נבחר לך מזבח‪ ,‬משא"כ לב‬
‫ועוצם עונם ולא דברה תורה במתים אלו‬             ‫נשבר דהיינו הבאת הקרבן שמתחיל הכניעה‬
‫שבחייהם קרוים מתים כי באמת אי אפשר‬             ‫מחושים הגשמיים שבתחלה נשבר הלב‬
‫לרשעים להתחיל לעבוד ה' בלי שיעשו‬               ‫הגשמיי ע"י ראייתו בגשמיות מעשה הקרבן‬
‫תשובה על העבר תחלה לשבר הקליפו' שהם‬            ‫ואח"כ ונדכה‪ ,‬ר"ל שפנימיותו נדכה אח"כ‬
‫מסך מבדיל ומחיצה של ברזל המפסקת בינם‬           ‫זהו מדרגה קטנה ואינו רק בחינת אלהים לא‬
‫לאביהם שבשמים ע"י שבירת לבו ומרירת‬             ‫תבזה אבל אינו חשוב כל כך לכן אינו מכפר‬
                                               ‫אלא על השוגג‪ ,‬אבל הכניעה הגמורה יכפר‬
   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72