Page 69 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 69
Pg: 69 - 3-Front 21-10-25
מוהר"ן סט תורה קח ליקוטי
ליקוטים ________
ובאמרי יוסף (מצורע) :ובזה נ"ל לפרש שוה בעיניו שכל העולם כולו יאמרו עליו
שזה האיש הוא איש חסד ומפואר במעלות
המשך הפוסקים (תהלים לד ,יט) קרוב ה' ומדות טובות או שיאמרו עליו ההיפך שזה
לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע וגו' ,דהנה הוא רע מעללים אין בו מתום איש רע ומדון
כתיב (תהלים נא ,יט) זבחי אלהים רוח נשברה והוא כולו שקר וצבוע הוא בכל מה שעושה.
לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה ,ושמעתי אם זה באמת שוה בעיניו שלא יגיע לו שום
בשם הרב הקדוש מוה"ר יהודה צבי מראזדיל הנאה קצת דקצת בשבח והלל אותו ,ולא ירע
זצללה"ה ,דהנה כ' האריז"ל (עץ חיים שער לבבו כלל בשמעו שאינו חשוב לכלום בעיני
הבריות .ואף אם ידמה לו ששוה אצלו ,אם
השתלשלות הי"ס תוך העיגולים ,ענף א) דמשכן לא ניסה בזה ששמע משבחו ולא נהנה כלל
הנפש הוא בכבד ,ומשכן הרוח הוא בלב, ושמע מגנותו ובזיונו ולא הרע לבבו בזה,
ומשכן הנשמה הוא במוח ,א"כ הלב הוא הכלי שקר הוא מה שנדמה .אך אם ניסה בזה אחת
והרוח הוא פנימיות הלב .וזהו כוונת הפסוק ושתים והוא באמת שוה לו מכל וכל ,וזה
'זבחי אלהים' פירוש שיהיה קרבן לה' ,הוא מכל שכן שאינו חומד וחושק לשום דבר כי
'רוח נשברה' שיהי' פנימיות הלב שהוא הרוח ענוה הוא בחינת מה ,ש-מה הוא ,ואינו רוצה
נשברה ,ואמנם גם 'לב נשבר ונדכה' ,ר"ל ואינו מתאוה שום דבר בעולם ,אם זכה לזה
שרק הכלי שהוא הלב נשבר ונדכה ,גם כן הרי קנה בנפשו מדת ענוה במקצת .ואמנם
'אלהים לא תבזה' ,ואמנם אינו נחשב כקרבן, באמת כי לא עליך המלאכה לגמור כי אף אם
כמו מי שפנימיות הלב שהיא הרוח נשברה, לא יזכה לזה ,לא יניח מלעשות ככל אשר
יוכל להבין במיעוט ערכו וקטנותו כלי ריק
עד כאן שמעתי. וחסר עומד בדעת קלה ומעוטה לפני תמים
ובזה מובן הפסוק (משלי טז ,ח) תועבת ה' דעות ברוך הוא ,ולהרגיל עצמו תמיד במעשה
כל גבה לב וגו' ,כי לב נשבר ונדכה אלהים והעיקר בלב וכאשר יתחיל להתיגע בזה יראה
לא תבזה ,ואמנם הגבה לב ,ר"ל שגם הכלי בעיניו על אחת כמה וכמה שהוא רחוק מזה,
הוא גבוה ,הוא תועבת ה' ,ובזה תבין לשון כי אף כאשר ידמה בנפשו שאינו מרגיש כלל
רז"ל (סוטה ד ע"ב) גסות הרוח שהיא פנימיות אם הוא אדם ,וכשיבוא לביתו של חבירו ולא
הלב ,וגם הגסות בא ח"ו לאדם מיסוד הרוח ינהוג בו כבוד הראוי לו ולא יחשיבנו בעיניו,
כמו שאיתא בשער הקדושה לר' חיים וויטאל מיד ירע לבבו אחרי ענותנותו .כי עומק
זללה"ה ,וזהו גסות הרוח .ונחזור לביאור בחינה זו היא עמוקה מני ים ולא ידענה
הפסוק שהתחלנו ,קרוב ה' לנשברי 'לב', אדם כי אם אחרי התיגעו עליה ימים ושנים,
ר"ל אפילו רק הכלי שהוא הלב נשבר ,גם כן וכשיגיע לרוח נשבר ונדכה באמת כאשר יוכל
קרוב אליו ה' ,אמנם ,ואת דכאי 'רוח' ,ר"ל
שפנימיות הלב שהוא הרוח נשבר 'יושיע', יחשב לו לכפרת עוון הרבה.
ר"ל לזה מושיע השי"ת.
