Page 68 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 68
Pg: 68 - 3-Front 21-10-25
תורה קח
מוהר"ן_ _ _ _ _ _ _ _
סח ליקוטי
ליקוטים
זבחי אלהים ,דעולה לו גם בשביל חטאת נפשו על חטאיו כמ"ש בזהר על פסוק זבחי
ואשם ,עיין שם .והנה אמרו רבותינו זכרונם אלהים רוח נשברה לב נשבר וגו' שע"י לב
לברכה בפ"ק דזבחים (ז ע"ב) :אר"ש חטאת נשבר נשברה רוח הטומאה דס"א [ע"ש פ'
למה באה קודם לעולה? לפרקליט שנכנס,
ריצה הפרקליט נכנס הדורון אחריו .וכמו פינחס ד' ר"מ ופ' ויקרא ד' ח' וד' ה' ע"א ובפי'
כן תפלתנו אינה לכפר ,רק דורון כמו עולה,
וצריך רצוי לכפר מקודם כחטאת ,ואנו אין הרמ"ז שם] והיא בחי' תשובה תתאה להעלות
לנו לא מזבח ולא קרבן חטאת .לזה מה טוב ה' תתאה להקימה מנפילתה שנפלה אל
ויפה דבר בעתו ענין הכנעה קודם התפלה, החיצוני' שהוא סוד גלות השכינה כמארז"ל
והיא היא הפרקליט המרצה ומכפר כמו גלו לאדום שכינה עמהם דהיינו כשהאדם
שכתבנו לעיל אמרו רבותינו זכרונם לברכה עושה מעשה אדום מוריד וממשיך לשם
בחי' וניצוץ אלהות המחיה את נר"נ שלו
כאלו הקריב כל הקרבנות. המלובשים בו בנפש הבהמית מהקליפה
שבלבו שבחלל השמאלי המולכת בו בעודו
ובבת עין (כי תשא ,ל) :ועוד דבר המועיל רשע ומושלת בעיר קטנה שלו ונר"נ כבושי'
מאוד לכפרת עוון הוא הרוח נכאה ולב בגולה אצלה וכשנשבר לבו בקרבו ונשברה
נשבר ונדכה באמת לפני ה' בהכנעה ובושה רוח הטומאה וס"א ויתפרדו כו' היא קמה
ומורא ,כמאמר הכתוב (תהלים נ"א ,י"ח-י"ט)
כי לא תחפוץ זבח ואתנה עולה לא תרצה מנפילתה וגם נצבה כמ"ש במ"א.
זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה וגו'
וגם זה הוא ענין המעטת הנפש לפני ה' ,כי ובנועם מגדים (שמיני) :זה פירשנו מאמר
טבע האדם להתגדל ולהתגאות בעולם כי הכתוב (מיכה ו ,ו) במה אקדם ה' אכף כו'
בזה נברא כמאמר חז"ל (חגיגה י"ג ע"ב) מלך האקדמנו בעולות אילים .והוא ,כי ענין
שבחיות ארי מלך שבבהמות שור וכו' ואדם הכנעה קודם התפלה .הוא תועלת גדול
מתגאה עליהן .ואדם אשר ירצה להשפיל והכרחי לקבלת התפלה מלבד אמרם זכרונם
נפשו ולהכניעה שלא תרגיש שום גיאות צריך לברכה (סוטה ה ).אין תפלתו של אדם נשמעת
לזה יגיעה רבה ועבודה יומם ולילה בשכל אלא אם כן משים עצמו כבשר שנאמר (תהלים
גדול ,כי הלא לכל אדם אם תשאלנו אם הוא סה ,ג) שומע תפלה כו' .עוד בה מעלה רבה.
ענותן תיכף ישיב אמריו לך כי הוא עניו שאין על פי אמרם זכרונם לברכה בפ"ק דסוטה
עניו כמוהו וכל אדם מישראל השפל והנבזה (ח ע"ב) אריב"ל בא וראה כמה גדולים נמוכי
הוא גדול ממנו בעבודה לה' .אבל זה הוא רק רוח לפי הקדוש ברוך הוא שהרי בזמן שבית
בפיו ובשפתיו ,ולבו רחוק מזה כרחוק מזרח המקדש קיים אדם הקריב עולה שכר עולה
וגו' .וסימן מובהק לזה הוא מה שהתורה בידו כו' .אבל מי שדעתו שפלה עליו ה"ז
שבחה בזה את אדון הנביאים משה רבינו כאלו הקריב כל הקרבנות שנאמר (תהלים נא,
ע"ה שהוא עניו מאוד מכל האדם הוא ולא יט) זבחי אלהים רוח נשברה .וכתב מוהרש"א
אחר .וקצת סימן שידע האדם בנפשו אם זכה זכרונו לברכה על זה (בח"א בפ' נגמר הדין),
לקצת מדת ענוה זה יתן על לבו ,אם באמת כי שם הוכפל מאמר הנ"ל .וז"ל :שכר עולה
בידו ,רוצה לומר :ואם עבר ועשה עבירה
שחייב עליה חטאת או אשם אינו מתכפר לו,
אבל רוח נשברה ששב בכל לבו ,ורוחו מקרי
