Page 306 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 306
Pg: 306 - 10-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
דף קיז ע"א מר"י דחוזר מחמת היוקר וכו' אינה ראיה דהתם
מיירי דמוכח שרוצה לעבו' לזה אבל אם אינו רוצה
גמ' אמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש ארי שאמרת לעבוד לזה אלא לאחר מודה ר"י דשייך ולא עבדים
נעשה שועל .מהא דאמר רב כהנא יהי רעוא דהני זהת"ד ולק"מ דאי אמרה מהרימ"ט ה"ד במי שחוזר
שבע דרי וכו' משמע דרבי יוחנן אמר ליה לריש מזה ושוכר עצמו אצל אחר אבל מי שחוזר
לקיש כן בפניו של רב כהנא ובפני כל התלמידים משכירות בעה"ב ועושה מלאכה לעצמו כי הך
שיושבים לפניו וקשה הדבר לאומרו היאך רבי דסוגיין מודה מהרימ"ט דאמרינן ולא עבדים
יוחנן מלבין פניו דרב כהנא ברבים וכי רב כהנא לעבדים ופשוט וברור ועמ"ש כנה"ג ח"מ סי' של"ג
שאל ממנו דיתביה בדרא קמא ולפי ענ"ד אפשר
לומר דרבי יוחנן ידע ביה דרב כהנא שהוא גברא הגה"ט אות יו"ד.
רבא והא דלא אקשי ליה משום כבודו של ר' יוחנן )פתח עינים(
שהוא מרא דארעא דאם לא הוה גברא רבא
כדאותביה בדרא קמא לא הוה ליה לייתיב שם ואמר שם א"ל מתניתין היא וכו' .נמצא דמאי דחייביה
ליה לריש לקיש בפני רב כהנא ארי שאמרת נעשה מדינא הוא דחייביה ולא מקנסא והיינו דקאמר ליה
שועל כדי שיתקנא ויגלה על עצמו הכי דייק מלת מתני' היא מיהו בירושלמי פריך עלה ואוקי מתני'
נעשה דלפי שעה נעשה שועל אבל אינו שועל בקנסא וז"ל א"ר יוחנן והלא אמרו אין הקרקע
ואפשר דרב כהנא בתחילה הזה מפרש קרא יהללך נגזלת ולמה אמרו חייב להעמיד לו שדה קנס
זר ולא פיך וכשראה שר' יוחנן לא הללו אז מפרש קנסוהו ע"כ ואיכא למידק בשלמא לירושלמי
קרא דבתחילה יהללך זר ואם לאו פיך ולכן פתח דמפרש למתני' בקנסא ניחא שהרי דנין דיני קנסות
בא"י אלא לתלמודא בבלאה מאי מספקא ליה לרב
פיו בחכמה להראות גדולתו. הונא בר חייא דינא או קנסא הא אין דנין דיני קנסו'
)שדה יצחק( בבבל .ב' ועוד מדאהדר לי' ר"נ מתני' היא משמע
מדינא הוא דדן יתיה ומאי דמחייב מתני' מדינא הוא
רש"י ד"ה ואי קנסא וכו' משום דרגיל היה בכך דמחייב דאי מקנסא הוא דחייביה הו"ל למיהדר
עכ"ל .והק' המש"ך ז"ל וז"ל :ולפי"ז הו"מ למימר קנסא הוא .ג' ועוד דאי מדינ' הוא דחייבי' הו"ל
הנפקותא דאי קנסא דוקא רגיל הוא דגמרי' אבל אי למיהדר דינא הוא .וי"ל דאע"ג דלא דייני' דיני
דינא גמרינן אפי' אינו רגיל בכך ואתי שפיר קנסות בבבל מ"מ לצורך שעה דיינינן וכדאשכחן
הנפקותא אף לפי המסקנא דגמרי' מקנסא עכ"ל .ולי לעיל בהגוזל קמא דצ"ו ע"ב דקנס ר"נ בגזלנא
נר' לתי' דהנה המפז"ל פירשו כונת רש"י ז"ל דכ' עתיקא הכא נמי דן ר"נ במוסר ולזה מספקא ליה
משם דרגיל בכך משום דהוק' לו איך אפ' דר"ן לר"ה ב"ח מהיכא דנית ליה אי מקנסא אין דנין דיני
קנסיה הרי בבבל הוה ואין קונסין קנסות בבבל ותי' קנסות בבבל ואי מדינא הא האי עובדא מדינא
דה"ט משום דרגיל בכך יע"ע .ולפי"ז ע"כ לומר הא דגרמי הוא ולא שהזיק בידים ומהדר ר"נ ודייק
דשאל רב הונא בר חייא לר"ג דינא או קנסא ע"כ בלישניה ולא אמר קנסא או דינא אלא קאמר מתני'
לו' דידע רב הונא דשמא הוה רגיל בכך ולכך קנסיה היא ר"ל בין את"ל קנסא הוא איה"נ דקנסית ליה
דאי לא ידע מזה כלל מאי שאל ליה קנסא או דינא לצורך שעה ומתני' נמי בקנסא איירי בין את"ל
דודאי דינא הוי ,דאי קנסא תפוק ליה דאין קונסין דדינא הוא איה"נ דמדינא הוא דחייבתין וממתניתין
דיני קנסות בבבל עדיפא ליה הו"ל להק' היכי דאין
דיני קנסות בבבל וא"כ היינו דא"ל רב יוסף מאי הוא דחייבתין ועיין בדברי הרשב"א ז"ל.
נפ"ל מינה והיינו שדקדק מאי נפקא לך מאי מילת )סוכת שלום(
